אחריות חברת הביטוח כלפי עובד במקרה של פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד
מאת: עו"ד דוד סער
חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, קובע כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם, ויראו אותו כשכר מולן, אם לא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה.
לפי סעיף 19א(א) לחוק, רואים כשכר מולן גם סכום שמעביד חייב לקופת גמל, לרבות קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, ובלבד שהסכום לא שולם לקופה בתוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות. במקרה כזה, של פיגור או אי תשלום ההפרשות על ידי המעביד, קובע סעיף 19א(ד) כי זכויות העובד כלפי קופת הגמל נשמרות ורואים את חובו של המעביד, כאילו שולם ובמועד ואולם באם עברו ששה חדשים מהמועד בו רואים את סכום החוב לקופת הגמל כמולן ולא שולם החוב, רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעביד, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ועדיין לא שולם החוב, לא תחול לגבי העובד הקביעה בסעיף 19א(ד), במקרה בו הוגשה תביעה על ידי קופת הגמל כנגד המעביד ובית הדין האזורי לעבודה קבע שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל. ויובהר, גם במקרה בו עשתה קופת הגמל את כל הנדרש בחוק לגביית החוב, לרבות הודעה והגשת תביעה כנגד המעביד ובית הדין קבע שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה, עדיין, באם נוצרה הזכאות של העובד לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל, בתקופה שבין המועד בו רואים את סכום החוב לקופת הגמל כמולן לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה על ידי קופת הגמל, קרי בתוך תקופת השנה מיום שחדל המעביד לשלם את ההפרשות לקופת הגמל, לא תהא היא זכאית להשתחרר מחבותה כלפי העובד, גם אם הפיגור חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה, וזכויות העובד כלפי קופת הגמל נשמרות ורואים את חובו של המעביד, כאילו שולם ובמועד.
דוד סער, עו"ד