רינה ירימי נ' על"ה- עזר לילד הנכה

בתי הדין לעבודה בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב – יפו בשא008770/07 בפני: כב' השופטת אריאלה גילצר-כץ תאריך: 21/11/2007

בעניין: רינה ירימי המבקשת ע"י ב"כ עו"ד סער דוד ועו"ד עינב הלד -נ ג ד- על"ה-עזר לילד הנכה המשיבה ע"י ב"כ עו"ד פוליאק רועי, יפית זלמנוביץ'

החלטה בבקשה זו מתבקש בית הדין לבטל את פיטורי המבקשת ולהורות על השבתה לעבודה סדירה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת 1. המבקשת אשר בהכשרתה הינה מטפלת מוסמכת במפגרים בשכלם, עובדת אצל המשיבה כ-20 שנים.

2. ביום 29/07/07 ניקתה המבקשת כיור בכיתה בה עבדה. לשם כך נטלה המבקשת מאחראית הניקיון חומר חיטוי רעיל. אחראית הניקיון מסרה למבקשת את חומר החיטוי בבקבוק מים ריק.

3. לאחר שסיימה המבקשת את מלאכת ניקוי הכיור, נטלה המבקשת עט סימון אדום וכתבה על דופן הבקבוק "חומר חיטוי לכיורים – רעיל". את הבקבוק הניחה המבקשת מתחת לכיור אותו ניקתה.

4. ביום 29/08/07, בעת ששהתה המבקשת בחופשה, נטלה אחת המטפלות את הבקבוק בו היה חומר החיטוי חיברה אותו לצינור ההזנה של אחד החוסים. בעקבות ההזנה השגויה, אושפז החוסה בבית החולים לצורך קבלת טיפול רפואי מתאים.

5. ביום 02/09/07 הושעתה המבקשת מעבודתה במשיבה וביום 15/10/07 נמסרה לה הודעת פיטורים.

טענות הצדדים 6. המבקשת מלינה כנגד פיטוריה וטוענת כי הם נעשו שלא כדין. המבקשת מציינת כי לא נערך לה שימוע כדין, כי פיטוריה היו שרירותיים והחלטת הפיטורים התקבלה בחוסר תום לב. המבקשת מדגישה כי נהגה באופן סביר וזהיר, לא נפלה כל רשלנות במעשיה ועל כן לא היה כל נימוק לפטרה.

7. המשיבה טוענת כי פיטורי המבקשת הינם חלק מפררוגטיבת הניהול הקיימת לה כמעבידת המבקשת. נוסף על כך, מציינת המשיבה כי לא נפל כל פגם בהליך הפיטורים. לגופו של עניין סבורה המשיבה כי המבקשת התנהלה באופן רשלני תוך הפרת נהלי העבודה ועל כן פוטרה.

הכרעה 8. דין הבקשה להתקבל במלואה.

9. כל הכרעותי במסגרת החלטה זו הינן לכאורה בלבד ולצורך ההליך הזמני.

סמכות הניהול 10. טענת המשיבה כי אין זה ראוי שבית הדין יתערב בשיקול דעתה דינה להידחות.

11. אין מחלוקת באשר לזכותו של מעביד לנהל את עיסקו כראות עיניו, זכות הידועה כ"פררוגטיבת הניהול". יחד עם זאת זכות זו אינה בלתי מוגבלת וכפופה היא לדין הכללי אשר מצר את צעדי המעביד בנסיבות שונות. באשר לזכותו של המעביד להעסיק או לסיים את העסקתו של עובד, גם כאשר מדובר במעביד במגזר הפרטי, זכות זו אינה בלתי מוגבלת.

12. כאשר עסקינן במעביד מהמגזר הציבורי או במעביד מעין ציבורי, פררוגטיבת הניהול מוגבלת אף יותר וכפופה לדין המינהלי. האינטרס הציבורי מכתיב כי השימוש שיעשה בכוח שניתן לפקידי הציבור ולשלוחיו יהא ראוי וישקף את האינטרס הציבורי.

13. טענת המשיבה כי על פי תקנה 3 לתקנות הפיקוח על מעונות (תקן עובדים והכשרתם ותנאי כשירותם של מנהלי מעונות ללוקים בשכלם), תשל"ז-1977 אחראית מנהלת המעון על הנעשה בתחומו. עוד טוענת המשיבה כי מנהלת המעון איבדה אמון במבקשת, ועל כן אל-לו לבית הדין להתערב בשיקול דעתה.

14. אלא שבטענה זו אין ממש. תקנה 3 הנ"ל אומנם מטילה את האחריות על שכם מנהלת המעון, אך מה בין כך לבין שלילת הביקורת השיפוטית? גם העובדה כי מנהלת המעון איבדה אמון במבקשת אין בה כדי למנוע התערבות בשיקול דעת המשיבה.

קיום שימוע וחוקיות הליך הפיטורים 15. מהראיות לכאורה אשר הוצגו בפני בית הדין עולה כי למבקשת נערך שימוע ביום 11/10/07. באותה העת הייתה המבקשת מיוצגת על ידי עורך-דין ואין אני סבורה כי נפגעה זכותה להשמיע את דבריה טרם פיטוריה.

16. יחד עם זאת, סבורה אני, בהתאם לראיות לכאורה אשר הוצגו בפני, כי לא היה מקום לפטר את המבקשת. למסקנה זו מגיעה אני לאור מהות המשיבה כגוף דו-מהותי, אך ללא קשר לכך הנסיבות בהן פוטרה המבקשת מקוממות.

17. סבורה אני כי בנסיבות אשר הוצגו בפניי היו פיטורי המבקשת שלא כדין. מהראיות אשר הוצגו בפני בית הדין עולה כי המשיבה הינה גוף דו-מהותי, אשר עיקר תקציבו, אם לא כולו, מקורו בכספי ציבור. המשיבה פועלת מכוח רשיון שהוענק לה, רשיון המהווה משאב ציבורי אף הוא. נוסף על כך, עיקר פעילות המשיבה הוא למען הציבור, שלא למטרות רווח. באמור לעיל יש כדי להצביע על אופיה הציבורי של המשיבה ועל כפיפותה לביקורת הציבור ובאופן מסוים אף לכללי המינהל הציבורי.

18. תחולתם של כללי המשפט המינהלי על גופים דו-מהותיים אינה אוטומטית ומלאה אלא נבחנת בהתאם למהות הגוף (בג"צ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' פ"ד מא(2) 449).

19. בענייננו, עסקינן בעמותה, מוסד ללא כוונות רווח, אשר מפעילה מספר מעונים בהם מתגוררים ומטופלים אנשים בעלי פגיעות פסיכומוטוריות קשות. פעילות המשיבה הינה בהתאם לחוק לפיקוח על המעונות השתכ"ה – 1965 ולתקנות שתוקנו בהתאם לחוק זה.

20. ברי כי אין מקום להכפיף את המשיבה לכל כללי המינהל הציבורי. יחד עם זאת סבורה אני כי המשיבה, כגוף דו-מהותי, חלה עליה חובה לפעול באופן מידתי, בתום-לב, בהגינות ושלא בשרירות לב. הטלת חובות מעין אלו על גוף הנתמך מכספי ציבור הינה סבירה בעיניי. כספי הציבור אין דינם כדין כספים שמקורם פרטי, וגוף הנשען על תמיכת הציבור שומה עליו לשמור על רף נורמטיבי מסוים. סבורני כי פיטורי המבקשת היו, לכאורה, לא מידתיים ולא סבירים בהתאם לראיות לכאורה שהוצגו בפני.

21. לא מצאתי בהתנהגות המבקשת פגמים חריפים עד כדי כך שהיה בהם כדי להצדיק את פיטוריה מבחינה משמעתית. המבקשת סימנה היטב ובצורה בולטת לעין את הבקבוק בו אוחסן חומר החיטוי (מוצג מש/1). המבקשת הניחה אותו מתחת לכיור, מקום שלא היה נגיש לחוסים (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 25/10/07 שורות 17-18) ומעדות המבקשת (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון שורות 4-11), אשר לא נסתרה, עולה כי היו באותו מקום חומרי ניקוי אחרים.

22. גם אם נפל פגם בהתנהגות המבקשת, הרי שאין זה פגם מהותי. נוכחתי לראות כי המבקשת נקטה באמצעים סבירים בכדי למנוע את התרחשותו של אירוע מעין זה שאירע בסופו של דבר. המשיבה טענה אומנם כי המבקשת לא קיימה את נהליה אלא שהמשיבה אף לא הציגה בפני בית הדין כל נוהל שהוא באשר לאיחסונם של חומרי חיטוי. אומנם מנהלת המשיבה גב' רותי שמעוני צירפה כנספח ג' תצהירה מיום 29/10/07 מסמך המתיימר להוות נוהל כאמור, אך מסמך זה אין בו ולא כלום. מסמך ג' הנ"ל הינו מסמך בן שלוש שורות אשר אינו יכול להיות נוהל לאור אופיו ותוכנו הדל.

23. למעלה מכך, בתצהירה מציינת גב' שמעוני כי לאור "סד הזמנים" שקבע בית הדין עובר לדיון לא עלה בידה למצוא את אותו נספח ג' הנ"ל. מבלי להתייחס לתוכנו של נספח ג' הנ"ל, עצם העובדה שגב' שמעוני נאלצה לחפש את אותו הנוהל מרמזת על כך שמדובר במסמך לא נגיש.

24. אלא שגם אם הייתי נותנת לאותו מסמך את מלוא המשקל הראייתי, מתקשה אני להבין כיצד הייתה אמורה המבקשת להסיק כי אל-לה להניח חומרי חיטוי מתחת לכיור. העובדה כי מתחת לאותו הכיור היו חומרי ניקוי נוספים יש בה כדי להראות כי לא פורסם במשיבה נוהל מסודר באשר לאכסון חומרים מסוכנים. אך גם אם תאמר כי פורסם נוהל שכזה – בפועל, הוא לא נאכף על ידי המשיבה.

25. אם הפרה המבקשת את נהלי המשיבה באשר לאחסון חומרי הניקיון, נספח ג' הנ"ל, כיצד היו חומרי ניקוי אחרים באותו המקום? עובדה זו אף מעידה כי גם אם היו נהלים כלשהם בדבר אחסון חומרי ניקיון, הרי שאיש לא הקפיד על קיומם. העובדה כי חומרי הניקוי היו מונחים באותו מקום במשך חודש ימים מעידה כי איש לא פיקח על קיום הנהלים.

26. והנה לאחר אירוע קשה ולא צפוי, באה המשיבה ומלינה כלפי המבקשת על שלא קיימה את נהליה, אותם נהלים שלכאורה כלל לא הוכח קיומם. אותם נהלים שכל הנסיבות הלכאוריות מצביעות על כך שגם אם היו קיימים, הם לא קוימו על ידי העובדים ואיש לא פיקח והקפיד כי יקוימו.

הוראות משרד הרווחה 27. המשיבה טענה בפנינו כי נאלצה לפטר את המבקשת מאחר שאלו היו הוראות משרד הרווחה. לתצהירה של הגב' שמעוני מיום 29/10/07 צורף מכתב מאת גב' ויויאן אזרן מנהלת השירות למעונות פנימייה במשרד הרווחה (נספח א' לתצהיר גב' שמעוני מיום 29/10/07).

28. במכתבה מציינת גב' אזרן את הדברים הבאים: "1. ועדת בדיקה מטעם האגף בדקה את האירוע וממצאיה והמלצותיה הועברו לידיעתי והם מקובלים עליי. לאור זאת זומנת ב-9/10/07 לברור עם המפקח על המעון. 2. הובהר לך כי אני רואה בחומרה רבה את אי ביצוע רענון נהלי האגף, אי אפיכתם (כך במקור – א.ג.כ.) על ידכם, כמו גם התנהגות המטפלות בניגוד להנחיות. 3. בנוסף מבקשת כי תשקלו בכובד ראש המשך העסקתן במעון של העובדות המעורבות באירוע. …"

29. ממכתב זה ניתן ללמוד כי גב' אזרן ראתה בחומרה את העובדה כי לא בוצע רענון של נהלי האגף וכי היו כשלים באכיפתם. ניתן להיווכח כי גב' אזרן המליצה לשקול בכובד ראש את המשך העסקתן של העובדות המעורבות באירוע. יחד עם זאת, מדובר בהמלצה בלבד ללא שמות.

סיכום ביניים 30. סבורה אני כי במכלול הנסיבות הכולל אחריותה של המבקשת לאירוע המצער הינה מינורית ושולית. נוכחתי לראות כי המבקשת נקטה באמצעים סבירים בכדי למנוע את התרחשותם של מקרים דוגמת זה שאירע. סבורה אני כי במכלול הנסיבות אשר הובילו לטעות המצערת היו גורמים רבי השפעה הרבה יותר מאשר המבקשת. אין זה מתפקידו של בית הדין לבקר את התנהלות המשיבה עובר לאותו האירוע, אך לאור חשיבות התנהלות זו לענייננו ראיתי לנכון להרחיב מעט בנושא זה.

31. נוכחתי לראות כי לכאורה לא הייתה יד מכוונת באשר להוראות ונהלי הבטיחות במשיבה. נוכחתי לראות כי במשיבה לא היה פיקוח ראוי על הנעשה לכל הפחות במקום בו עבדה המבקשת, בכל הקשור לאחסנת חומרים מסוכנים.

32. במכלול הנסיבות אשר הובילו לאירוע המצער, חלקה של המבקשת הינו קטן ביותר. גם אם נפל פגם כלשהו במעשי המבקשת, הרי שהיה על המשיבה לשקול אל מול פגם זה את שנות עבודתה הארוכות של המבקשת.

33. הקלות בה בחרה המשיבה לפטר את המבקשת מקוממת. פיטורי המבקשת מקוממים אף יותר אל מול מחדלי המשיבה עצמה, כפי שהם באים לידי ביטוי במכתבה של הגב' אזרן (נספח א' לתצהיר גב' שמעוני מיום 29/10/07).

34. על כן סבורה אני כי פיטורי המבקשת נעשו שלא כדין מאחר שהם אינם סבירים ואינם מידתיים.

הסעד 35. סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א – 1970 קובע את האכיפה כסעד אשר יינתן, ככלל, בעת הפרת חוזה בכפוף לחריגים המנויים בסעיף. יחד עם זאת בתחום דיני העבודה שלטה במשך שנים גישה הפוכה על פיה דרך המלך הינה פסיקת פיצויים ואך במקרים נדירים יאכוף בית הדין יחסי עובד-מעביד (לעניין זה ראו עוד: בג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית נ' בית-הדין הארצי לעבודה פ"ד כח(1), 372).

36. יחד עם זאת ככל שחלפו השנים רוככה גישה זו ונקבעו בה סייגים המאפשרים במקרים מסוימים אכיפת יחסי עובד מעביד. כך נקבע כי במקרים בהם המעביד הינו גוף ציבורי הרי שיש מקום להורות על אכיפת החוזה דווקא (ע"ע 300178/98 דוד ביבס – שופרסל בע"מ פד"ע לו (2001), 481). כך גם במקרים בהם עסקינן בהגנה על עובד החושף שחיתויות ובהגנה על עובדים אשר פוטרו בניגוד להוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח – 1988.

37. סבורה אני כי לאור היות המשיבה גוף דו-מהותי ולאור הפגם הזועק לעין בפיטורי המבקשת יש מקום לחרוג מן הכלל. סבורה אני כי יש להורות על השבת המבקשת לעבודה סדירה עד להכרעה בתובענה גופא.

38. המשיבה מציינת כי מנהלת המעון איבדה אמון במבקשת, אך טענה זו טענה ריקה היא. הכשלים לכאורה אשר הוצגו בפנינו באשר להתנהלות המשיבה היו קשים ומשמעותיים, דבר שלא ניתן לומר על התנהלות המבקשת. נוכחתי לראות, לכאורה, כי המבקשת נהגה באחריות ובזהירות ופעלה בהתאם לנהוג במשיבה. נוכחתי לראות לכאורה כי במציאות שנוצרה אצל המשיבה נהגה המבקשת באחריות ובזהירות סבירה.

39. כאשר נלקחת בחשבון התנהלותה הזהירה של המבקשת אל מול העדרם של נהלים מחייבים והעדר אכיפה של נהלים לכאוריים כלשהם, מה לה למשיבה כי תלין על המבקשת?

40. המשיבה מתקיימת מכספי ציבור ולמען הציבור. אין זה ראוי כי עמותה שפועלת מכוח תמיכה ציבורית תנהג בקלות ראש שכזו ותפטר עובדת ותיקה בנימוקים מעין אלה.

41. באיזון שבין פררגוטיבת הניהול לבין זכות הציבור כי בכספיו יעשה שימוש ראוי זכותו של האחרון הינה על העליונה. שומה על בית הדין להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי בכספי ציבור יעשה שימוש ראוי בהתאם לדין. אין זה ראוי כי גוף הנתמך מכספי ציבור יגלה קלות דעת שכזו וימהר לשבור את מטה לחמו של עובד על לא עוול בידו, לכאורה.

42. אין אני מקלה ראש כלל וכלל באירוע הקשה אשר אירע במשיבה, אך התוצאה הקשה אינה מצדיקה פגיעה לא מידתית ולא סבירה במבקשת. פגיעה זו צורמת שבעתיים כאשר נלקחת בחשבון התנהלות הצדדים כפי שתוארה לעיל.

43. נוסף על כך, גם השירות אשר יינתן על ידי המבקשת למשיבה אינו שירות אישי. עיקר עבודת המבקשת נעשית אל מול החוסים ולא אל מול המשיבה אשר הינה עמותה ולא אדם בשר ודם.

44. על כן דין הבקשה להתקבל במלואה. פיטורי המבקשת בטלים, עד להכרעה בתיק העיקרי, המבקשת תשוב לעבודה מלאה במשיבה.

45. מעיון בתיק בית הדין עולה כי המבקשת טרם הגישה את כתב התביעה בתובענה העיקרית. על כן מורה אני על הגשת התובענה בתיק העיקרי בתוך 7 ימים מהיום.

46. המשיבה תישא בשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין וכן בהוצאות המבקשת בסך 1,000 ₪.

5129371 54678313

ניתנה היום י' בכסלו, תשס"ח (20 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.

אריאלה גילצר כץ 54678313-8770/07

___________________ אריאלה גילצר-כץ, שופטת נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור