כיצד עורך דין יכול לסייע למימוש זכויות עובדים?

מאת: עו"ד דוד סער

זכויות העובדים הבסיסיות

זכויות העובדים הבסיסיות נועדו לכסות ולהגן על תנאי העסקתו של העובד מסמוך למועד קבלתו לעבודה ועד לפרישתו ממנה, כפי שיודגם להלן.

א. שלב הקבלה לעבודה

קבלת הודעה/הסכם על תנאי העבודה.

כל עובד זכאי לקבל מהמעסיק שלו הודעה שמפרטת את תנאי העבודה שלו, או הסכם עבודה, תוך חודש ימים ממועד תחילת עבודתו, וזאת לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002.

ב. שלב העבודה בפועל

שכר מינימום.

כל עובד זכאי לקבל שכר עבור עבודתו שלא יפחת משכר מינימום, שסכומו נקבע לפי אופן תשלום השכר: חודשי, יומי, או שעתי, וזאת לפי חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987.

מועד תשלום השכר.

שכר העבודה ישולם לעובד עד ליום התשיעי לחודש הקלנדארי בגין חודש העבודה הקודם שלו, וזאת לפי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1968. אי תשלום השכר במועד מזכה את העובד בקבלת פיצויי הלנה.

הגבלת שעות עבודה.

עקרונית, חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 מגביל את מספר השעות שבהן ניתן להעסיק את העובדים, על מנת לאפשר להם גם ליהנות מזמן פנוי למנוחה והתרעננות, שהות בחיק המשפחה, עיסוק בפעילויות חברתיות, ועוד.

עובד שעובד 6 ימים בשבוע: לא יעבוד בימים א-ה מעל 8 שעות, ובימי ששי וערבי חג מעל 7 שעות.

עובד שעובד 5 ימים בשבוע: לא יעבוד בימים א-ה מעל 8.6 (או 9 שעות, מעוגל).

עם זאת, מותר למעסיק לדרוש מהעובד לעבוד בשעות נוספות בכפוף לתנאי סעיף 10 לחוק וכן לפי ההיתרים שפורסמו על ידי שר הכלכלה לעניין זה.

היתרים אלו כוללים היתרים להעסקה בשעות נוספות בענפים ספציפיים במשק (כגון ענף הכבאות, ענף השמירה, ענף בתי המלון, ועוד), והיתרים כלליים להעסקת עובדים בשעות נוספות בכלל המקומות במשק, שקובעים בעיקרם כך:

במקומות בהם עובדים 6 ימים בשבוע, ניתן להעסיק את כלל העובדים במשך 4 שעות נוספות ליום, ולא יותר מ-12 שעות נוספות לשבוע.

במקומות בהם עובדים 5 ימים בשבוע, ניתן להעסיק את כלל העובדים במקומות אלו במשך 3.4 שעות נוספות בימים א-ה, ו-6 שעות נוספות ביום שאינו נמנה עם ימי העבודה הרגילים ואינו יום מנוחה שבועי, ובכל מקרה לא יותר מ-15 שעות בשבוע.

גמול שעות נוספות.

ככל שהעובד הועסק בשעות נוספות, הוא זכאי לפי החוק לתשלום שכר מוגדל עבורן ביחס לשכר המגיע לו עבור שעת עבודה רגילה, וזאת בשיעור של 125% עבור כל אחת משתי שעות העבודה הנוספות הראשונות, ו-150% עבור כל שעת עבודה נוספת מעבר להן.

הפרשות לפנסיה חובה.

לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, העובד זכאי להסדר פנסיוני חובה ככל שאין לו הסדר פנסיוני בכלל, או שאין לו הסדר פנסיוני שהינו מטיב ביחס להסדר הפנסיוני שעל פי הצו, שקובע כך (נכון לשנת 2023):

• על העובד להפריש 6.5% לפנסיה שלו.
• על המעסיק להפריש 6% לפנסיה של העובד.
• על המעסיק להפריש 6% לפיצויי הפיטורים של העובד.

ראו מידע בנושא אי הפרשות לפנסיה

הפסקות עבודה.

חוק שעות עבודה ומנוחה גם מעניק לעובד את הזכות לקבלת מספר הפסקות עבודה במהלך יום עבודתו, שכוללות הפסקות לשימוש בשירותים; הפסקות להתרעננות, קפה, סיגריות, וכדומה, והפסקה לארוחת צהריים ומנוחה.

חופשה שנתית.

כל עובד זכאי לקבל ימי חופשה בתשלום מדי שנה, וזאת לפי חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951.

מספר ימי החופשה השנתית שלו זכאי העובד לפי החוק נקבע בעיקרו לפי מספר שנות הוותק של העובד במקום העבודה שלו + משך שבוע העבודה שלו (5 או 6 ימים), והכל בתנאי שאין לו הסדר מטיב אחר שמעניק לו זכויות עודפות מעבר לחוק.

בעניין זה יש גם להבדיל בין עובד שעובד 6 ימים בשבוע לעובד שעובד 5 ימים בשבוע:

עובד שעובד 6 ימים בשבוע: זכאי למספר ימי חופשה שנתית לפי החוק, כפי שהוסבר לעיל.

עובד שעובד 5 ימים בשבוע: אם חל על העובד צו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי – מספר ימי החופשה שלו ייקבע לפי הצו. אם לא חל עליו צו כאמור, מספר ימי החופשה שלו ייקבע לפי הצו.

ימי מחלה.

כל עובד זכאי לימי מחלה בתשלום לפי חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976.

בנוסף, העובד זכאי לצבור 1.5 ימי מחלה עבור כל חודש שבו עבד, קרי, עד 18 ימי מחלה לשנה, שגם אותם ניתן לצבור עד למקסימום של 90 יום, אף זאת בתנאי שאין לעובד הסדר מטיב כלשהו.

תשלום דמי המחלה משולם ככלל רק החל מיום ההיעדרות השני לעבודה. כלומר, העובד אינו זכאי לקבלת דמי מחלה מהמעסיק שלו עבור יום ההיעדרות הראשון שלו, גם אם הוא נעדר רק יום אחד.

תשלום דמי המחלה עבור היום השני והשלישי הינו 50% משכר העבודה הרגיל שלו, והחל מהיום הרביעי ואילך בשיעור מלא, של 100%, משכר העבודה הרגיל שלו.

חריג: החל מיום 1.6.2022 ואילך, חולה שחלה במחלה ממארת או זקוק לטיפול דיאליזה קבוע, ונעדר מעבודתו לשם קבלת טיפול או בדיקה תקופתית, זכאי לתשלום דמי מחלה בשיעור של 100% החל מהיום הראשון.

דמי נסיעות.

לפי צווי ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, העובד זכאי לקבלת החזר דמי נסיעות שהוא ביצע (או אמור היה לבצע) כדי להגיע למקום עבודתו ולחזור ממנו, אף זאת בתנאי שאין לעובד הסדר מטיב כלשהו.

דמי הבראה.

לפי צווי ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה, העובד זכאי לקבלת דמי הבראה לאחר השלמת שנת עבודה אחת לפחות במקום עבודתו.

חישוב דמי ההבראה נעשה לפי מכפלת שווי יום ההבראה במספר ימי ההבראה שניתנים לעובד לפי שנות הוותק שלו, וזאת בהתאם להיקף משרתו ולמשך העסקתו באותה שנה.

שלב סיום יחסי העבודה

• שימוע – זכות השימוע הינה זכות פרי הפסיקה, אשר קובעת שכל עובד זכאי לעריכת הליך שימוע כדין לפני קבלת ההחלטה הסופית בדבר פיטוריו, על מנת ליידע אותו על הטענות שמועלות כנגדו ושבגינן שוקל המעסיק לפטר אותו, ולאפשר לו להגיב להן, כדי להניא את המעסיק מהכוונה לפטרו. ראו מידע בנושא שימוע שלא כדין.
• הודעה מוקדמת לפיטורים – מעסיק שקיבל החלטה סופית לפטר את העובד, מחוייב לתת לו הודעה מוקדמת לפיטורים, בכתב, וזאת לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001.

משך תקופת ההודעה המוקדמת נקבע לפי משך תקופת עבודתו של העובד:

עד 6 חודשים (כולל): יום אחד עבור כל חודש שבו העובד עבד.

מ-7 חודשים ועד 12 חודשים (כולל): 6 ימים עבור 6 החודשים הראשונים, ויומיים וחצי נוספים עבור כל חודש נוסף מעבר להם;
לאחר שנת עבודה ראשונה: חודש ימים.

פיצויי פיטורים.

עובד שהשלים לפחות שנת עבודה אחת במקום עבודתו לפי פיטוריו זכאי לקבלת תשלום פיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.

סכום הפיצויים נקבע לפי גובה המשכורת החודשית האחרונה של העובד כפול מספר שנות העבודה שלו.

מעמדן הקוגנטי של זכויות העובדים

כדי להבטיח את מתן זכויות העובדים, חלקן העיקרי גם מוגדר כזכויות קוגנטיות, קרי, זכויות שהצדדים אינם יכולים להתנות עליהם אלא לטובת העובד בלבד.

כלומר, מדובר בזכויות שהצדדים אינם יכולים להגיע להסכמה ביניהם שהעובד מוותר עליהן, באופן מלא או חלקי. כתוצאה מכך, גם אם הצדדים אף חתמו על הסכם בכתב שקובע במפורש שהעובד מוותר על זכות קוגנטית כלשהי שהוא זכאי לה, באופן מלא או חלקי, אזי לא יהיה לה כל תוקף.

מדובר, למשל, בזכויות לתשלום שכר מינימום, תשלום פיצויי פיטורים, חופשה שנתית, דמי מחלה, דמי נסיעה, הגבלת היקף שעות העבודה שמותר להעסיק בהן את העובד, ועוד.
מעמדן הקוגנטי של זכויות אלו ניתן מתוך הכרה במעמדו המוחלש של העובד מול המעסיק שלו, דבר שאותו המעסיק עלול לנצל לרעה, תוך פגיעה בלתי מוצדקת ברווחתו ובריאותו של העובד.
יחד עם זאת, הצדדים בהחלט יכולים להגיע להסכמה ביניהם לפיה המעסיק יתן לעובד זכויות מטיבות ביחס לזכויות שהוא מחוייב לתת לעובד, ולמשל, מספר גבוה יותר של ימי חופשה מעבר למספר הקבוע בחוק חופשה שנתית, או תשלום כפול של פיצויי פיטורים, וכדומה.

בכל מקרה שבו העובד סבור שזכויות העבודה שלו קופחו, או שלא ברור לו מהן זכויות העבודה שמגיעות לו בנושא מסויים, מומלץ לו להתייעץ עם עו"ד בקי ומנוסה, שמכיר את דיני העבודה על בוריים וגם יודע כיצד להילחם עליהן למען העובד.