חנין יורי נ' קשת ריתוך בע"מ

בתי הדין לעבודה בית הדין האיזורי לעבודה ת"א – יפו עב 000833/03 בפני: כב' השופטת דינה אפרתי עו"ד אריה ביטון, נ.צ. תאריך: בעניין: חנין יורי ע"י ב"כ עו"ד קוגן רמי        התובע -נ ג ד- קשת ריתוך בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד כהן מאיר וסער דוד הנתבעת

פסק דין 1. התובע מר חנין יורי (להלן- התובע), הגיש תביעה כנגד מעסיקתו לשעבר חברת קשת ריתוך בע"מ (להלן – הנתבעת), לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים, תוספת יוקר, תוספת ותק, הפרשות לקרן פנסיה, דמי חגים, בצירוף פיצויי הלנת שכר. 2. רקע עובדתי 2.1 התובע הועסק אצל הנתבעת כרתך החל מיום 24.11.1996 ועד ליום 28.4.00. 2.2 שכרו של התובע שולם על בסיס שעות עבודה בפועל. שכרו השעתי עמד, עובר למועד סיום עבודתו, על 28 ₪ לשעה. 2.3 הנתבעת ביטחה את התובע בפוליסת ביטוח מנהלים בחברת הביטוח "מגדל" והפרישה עבורו כספים במסגרתה (להלן- ביטוח המנהלים). 2.4 יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 28.4.00, כאמור לעיל, כאשר הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם התובע התפטר מעבודתו או פוטר הימנה. 2.5 בעת סיום עבודתו בנתבעת חתם התובע על מסמך שכותרתו "הפסקת עבודה", נספח א' לתצהיר התובע, במסגרתו, הצהיר התובע כי סיים את עבודתו בנתבעת מרצונו, ואין לו כל טענות או תביעות כל שהן בגין תקופת עבודתו. כמו כן, חתם התובע ביום 13.5.02 על כתב ויתור וסילוק, נספח ה' לסיכומים מטעם הנתבעת. 2.6 אין מחלוקת כי עם סיום עבודתו, שוחררו לזכות התובע כל הכספים שנצברו בגינו בביטוח המנהלים, הן בגין רכיב התגמולים והן בגין רכיב פיצויי הפיטורים, בסך כולל של 23,473 ₪ כאשר מתוך סכום זה חלק הפיצויים עמד על 16,708 ₪. לפיכך נותרה במחלוקת בין הצדדים שאלת זכאותו של התובע להפרשי פיצויי פיטורים בסך 7,946 ש"ח, מעבר לפיצויי הפיטורים שנזקפו לזכותו בפוליסת ביטוח המנהלים, כאמור לעיל. 3. המחלוקות שבין הצדדים: 3.1 נקדים את המאוחר ונציין, כי בסופו של יום, במסגרת תצהיר עדותו הראשית וסיכום טענותיו בכתב, חזר בו התובע מחלק מטענותיו באופן שהמחלוקות כפי שנחזו מתוך התביעה בראשיתה, צומצמו בצורה ניכרת. כך חזר בו התובע מתביעותיו לתוספת יוקר, תוספת ותק, הפרשות לקרן פנסיה ודמי חגים. 3.2 לאור האמור לעיל, המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה, האם כטענת התובע, הוא פוטר מעבודתו, או שמא כטענת הנתבעת התובע התפטר ביוזמתו, ללא הודעה מוקדמת, ובנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, כאשר בכל מקרה חלוקים הצדדים ביניהם בשאלת גובה הפיצויים להם זכאי התובע. 3.3 בנוסף, חלוקים ביניהם הצדדים בשאלה, האם בנסיבות סיום עבודתו יש לראות את התובע כמי שהתפטר מעבודתו בדין מפוטר מחמת הרעה בתנאי עבודתו בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. 3.4 הצדדים אף חלוקים ביניהם בשאלה, האם הובטח לתובע על ידי הנתבעת, כי עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים, ישולמו לו מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לו בהתאם לדין. 4. דיון והכרעה: 4.1 התובע הגיש תצהיר ומטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר שלמה ברכה, מנהל הנתבעת. המצהירים נחקרו בפנינו ביום 8.3.06 על תצהיריהם. כמו כן, ובהתאם להחלטת בית הדין מיום 17.8.04 הוגשו מטעם הנתבעת דוחות הנוכחות של התובע, תלושי השכר וטופסי הריכוז החודשיים. נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים: 4.2 כאמור לעיל, הצדדים חלוקים ביניהם באשר לנסיבות הפסקת יחסי העבודה ביניהם. לגרסת התובע, בתצהיר עדותו הראשית, החל משנת עבודתו האחרונה החלה הנתבעת לצמצם את ימי עבודתו ואף הוציאה אותו, בניגוד לרצונו, לחופשות ארוכות ללא תשלום אשר הובילו לפגיעה ברמת השתכרותו. על רקע דברים אלה, פנה התובע בדין ודברים לנציגי הנתבעת בבקשה לפטרו. לטענת התובע, בחודש אפריל 2002 במהלך חופשת מחלה בה שהה הודיע לו מר שמעון גוטנמאכער, מנהל העבודה, כי הוכן עבורו מכתב פיטורין. לאחר דברים אלה חתם התובע על נספח א' לתצהירו שכותרתו "הפסקת עבודה" ואשר נחזה, לטענתו, להיות "מכתב פיטורין". לטענת התובע, עובר לחתימתו על נספח א', מר גוטנמכר תירגם עבורו את תוכן המכתב לרוסית, ואישר בפניו כי הוא יקבל את מלוא פיצויי הפיטורים להם הוא זכאי. מפאת חשיבות הנושא מצאנו מקום להביא את תוכנו של נספח א' כלשונו: לכ' חברת קשת ריתוך בע"מ 28.4.02 הנדון: הפסקת עבודה הנני מאשר בזה כי עזבתי את העבודה בקשת ריתוך בע"מ מרצוני ביום 28.4.02 ואין לי כל טענות או תביעות כל שהן מחברת קשת ריתוך בע"מ או מבעליה מסכם בזה כי חב' קשת ריתוך בע"מ תעביר לעובד חנין יורי ת.ז. 317088813 את כל הנצבר בביטוח מנהלים בברכה, יורי חנין 4.3 זאת ועוד, במסגרת חקירתו הנגדית השיב התובע לשאלות ב"כ הנתבעת בנושא סיום עבודתו בעמ' 6 לפרוטוקול, שורה 5-10, כדלקמן: ש. אתה אומר שפיטרו אותך, כן? ת. כן ש. יש לך מסמך שאומר שפיטרו אותך, מכתב פיטורים? ת. קיבלתי מכתב פיטורים, אבל לא קראתי, אמר לי מנהל שפה כתוב שהכל בסדר, פיטרו אותך, ואתה מקבל את כל הפיצויים, כל מה שצריך, זה מכתב פיטורים, לא קראתי את זה. ובשורה 21 ואילך: ש. אני מקריא לך מה אתה חתמת: "הנני מאשר בזה…מרצוני" זה נכון? ת. הייתי חולה, הם צילצלו אלי ואמרו לי שאתה יכול לתת לי מכתב פיטורים, הוא אמר לי לא, אחרי שבועיים בערך הייתי חולה, והתקשר מנהל, ואמר לי פיטרו אותך, בא לקבל מכתב, אם ידעתי מה שכתוב במסמך, לא הייתי חותם על זה. 4.4 מנגד, הציגה בפנינו הנתבעת גרסה שונה לחלוטין. בתארו את נסיבות סיום עבודתו של התובע, העיד בפנינו מנהל הנתבעת, מר שלמה ברכה (להלן-מר ברכה), כי התובע פנה אליו והודיע לו כי הוא מעוניין לסיים את עבודתו אצל הנתבעת לאלתר, ולמרות שהובהר לו כי עזיבתו ללא מתן הודעה מוקדמת תסב לנתבעת נזק, וכי לא יהיה זכאי לפיצוי פיטורין, גמר אומר בדעתו לסיים את עבודתו, ואף חתם מרצונו החופשי על מכתב "הפסקת עבודה", נספח א' לעיל, לאחר שתוכנו תורגם לו לשפה הרוסית על ידי מר גוטנמכר. מר ברכה הצהיר בתצהיר עדותו הראשית כדלקמן: "התובע פנה אלי והודיע כי הוא מעוניין לסיים את עבודתו אצל הנתבעת לאלתר. הבהרתי לתובע כי הצטברה אצל הנתבעת עבודה רבה לביצוע ועזיבתו ללא מתן הודעה מוקדמת אינה כדין ותסב לנתבעת נזק. כמו כן הבהרתי לתובע כי נסיבות עזיבתו אינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים. על אף זאת התובע עמד על דעתו כי הוא מבקש לסיים את עבודתו לאלתר, תוך שהוא מנצל את העובדה שבדיוק לעת ההיא זקוקים לו בשל עומס עבודה מיוחד בתחום עיסוקו ובכך פעל בחוסר תום לב ובניצול לרעה את מצוקתה הזמנית של הנתבעת" 4.5 נציין כי מר ברכה לא נחקר בחקירה נגדית על גרסתו בעניין זה, ואף לא נעשה כל ניסיון לסתור את עדותו בסוגיה מהותית זו. הנתבעת הוסיפה והבהירה, כי, חרף העובדה שהתובע התפטר מעבודתו ולא פוטר, ניאותה, לפנים משורת הדין, לשחרר עבורו את הכספים שנצברו לזכותו בפוליסת ביטוח המנהלים הן ברכיב התגמולים והן ברכיב פיצויי הפיטורים. 4.6 הנה כי כן גרסאות הצדדים סותרות מכל וכל האחת את רעותה, כאשר כל אחת קושרת את נסיבות סיום העבודה, השנויות במחלוקת ממילא, לנסיבות אחרות. 4.7 כלל הוא כי מבחינת נטל ההוכחה בתביעה לפיצויי פיטורים נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח את פיטוריו, ואת זכאותו לפיצויי פיטורים מכח החוק (ראה: דב"ע נו3-201/ שמש ירושלים בע"מ – מאיר ניסימיאן, עבודה ארצי כרך ל(2),154). לפיכך, אם בסופו של הדיון מאוזנות כפות המאזניים, תידחה טענתו של התובע. 4.8 על פי ההלכה הפסוקה, יסוד פיטורים או התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי, אשר אינו משתמע לשתי פנים, לכוונתו להביא את יחסי העבודה הקיימים בין השניים לידי סיום (דב"ע ל3-1/ הרמין נ' דואיב, פד"ע א 18). משלא נעשה מעשה פורמלי של פיטורים או של התפטרות, חייב המבקש להוכיח מעשה כזה להראות קיומה של התנהגות, שהיא מצב עובדתי, אשר אינו מותיר כל ספק לגבי כוונה להביא את יחסי העבודה לידי סיום (דב"ע נב7-1/ ברוך שומינר נ' משרד האוצר, סעיפים 10-11 לפסק הדין). 4.9 בענייננו – לא השכיל התובע להוכיח בפנינו מעשה פיטורים ברור, לא פורמלי ולא כזה הנלמד מהתנהגות בפועל, מצידה של הנתבעת. מלבד עדותו של התובע, אשר הוכחשה על ידי הנתבעת בעדותו של מר ברכה, לא הביא התובע כל עדות או ראיה לכך כי אכן פוטר על ידי הנתבעת. התובע אף בחר שלא להביא לעדות את מר גוטנמכר, אשר לטענתו, היה מעורב במגעים בין הצדדים לסיום יחסי העבודה ביניהם. לאור האמור לעיל, אין בידינו לקבוע כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את אקט הפיטורים הנטען על ידיו, ודוק – גם אם גרסת הנתבעת בעניין נסיבות סיום העבודה אינה נקייה מספקות. 4.10 אלא שבכך לא סגי, עיון מדוקדק בכתבי טענותיו, בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו הנגדית, מעלה כי התובע מבקש להעלות במסגרת תביעתו, בערבוביה, שתי גרסאות עובדתיות שונות בנוגע לנסיבות סיום עבודתו בנתבעת. התובע אשר העלה במסגרת כתבי טענותיו ועדותו את הטענה כי פוטר מעבודתו, הכתיר, בד בבד, את תביעתו לפיצויי פיטורים בכותרת "פיצויי פיטורים מחמת הרעת תנאים", וטען במפורש כי התפטר מעבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים. כך טען התובע בתצהיר עדותו הראשית: 2. הריני להצהיר, כי הועסקתי בנתבעת כרתך מיום 24.11.1996 ועד ליום 28.4.02, עת התפטרתי מהנתבעת מחמת הרעת תנאים ותוך הבטחה כי ישולמו לי מלוא פיצויי הפיטורים שלי. 12. עפ"י ייעוץ משפטי שקיבלתי ובו אני מאמין , אטען כי בנסיבות התפטרותי רשאי הייתי להתפטר בדין מפוטר בשל הרעת תנאים ו/או בשל נסיבות ביחסי עבודה אשר לא ניתן לצפות ממני כי אמשיך לעבוד בנתבעת. כמו כן, אף לאור הבטחת מנהלי הנתבעת, הנני זכאי למלוא פיצויי הפיטורין עפ"י דין. (ההדגשות אינן במקור). בעדותו בפנינו העיד התובע בעמ' 4 לפרוטוקול, שורה 12-19, לאמור: ש. אתה מציין בסעיף 2 לתצהירך, כי התפטרת מהנתבעת מחמת הרעת תנאים, תספר לבית הדין, על איזה הרעת תנאים מדובר? ת. מתי שקיבלתי מכתב פיטורים, אני לא קורא עברית, ותירגם לי המנהל, ואמרו לי שאני צריך לקבל מה שצריך, הכל. ולשאלתך על איזה הרעת דברים מדובר, אני עונה שבערך שנה אני לא זוכר טוב, עבדתי כך, חודש, שבועיים חופש, בערך שבוע שבועיים עובד, עוד פעם חופש, לא היה יום שישי, אבל אנחנו עובדים ביום שישי, גם זה חופש, במשך השנה האחרונה, או שנתיים האחרונות". 4.11 הלכה למעשה, מבקש התובע להשתית את תביעתו לפיצויי פיטורים על שני אדנים שונים: מחד גיסא – טוען התובע כי הנתבעת פיטרה אותו, ומאידך גיסא – טוען התובע כי הוא התפטר מעבודתו על רקע נסיבות הנכנסות לדלת אמותיו של סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963. (להלן-חוק פיצויי פיטורים). 4.12 משכך, ובבואנו לבחון את גרסתו של התובע, אשר עליו הנטל להוכיח את זכאותו לפיצוי פיטורים, הן בשל פיטוריו והן בשל התפטרותו בנסיבות המזכות אותו בפיצוי פיטורים, מצאנו קושי ליישב בין טענה עובדתית אחת כי התובע פוטר כפי שהעיד בעדותו בפנינו, לבין טענה עובדתית שנייה כי התובע התפטר מעבודתו. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי עובד הטוען כי לא התפטר כלל, לא תישמע מפיו טענה שהתפטר בנסיבות המזכות בפיצוי פיטורים: "ברור שעורך דין המעלה בכתב טענה פוזיטיבית של פיטורים, ולחילופין – טענת התפטרות לרגל מצב בריאותו של העובד, מציב במו ידיו מכשול בדרכו של מרשהו, מכשול שספק אם ניתן לסלקו" (ראה: דב"ע לג/3-8 טוטנאור – אליהו לפידות, פד"ע ד' 321 ; דב"ע שן/3-57 מסלם אל עורג'אן – אגודת השומרים בע"מ, פד"ע כב, עמ' 54). כמו כן, ראה לעניין זה דב"ע לה/3-41 היגר-שוורץ, פד"ע ז, ע' 24; דב"ע נו/ 3-71 כפיר מעליות בע"מ – עובדיה חלובה, עבודה ארצי כרך כט (1), 193 ; דב"ע מז/ 3-108 עבד אליאס אלדויק – עובון חאג' ראשיד אל-שווקי, עבודה ארצי כרך כא(2), 110). 4.13 אכן, לא נעלם מעינינו כי, בע"ע 197/03, 198/03 פרי שר אסייג נ' חנה גורן הפקות בע"מ, עבודה ארצי, כרך לג (44), 58, נקבע חריג להלכה זו, כדלקמן: "אין לקבל את קביעת ביה"ד לפיה אם המערערת טענה שפוטרה, היא אינה רשאית לטעון להרעה מוחשית בתנאי עבודתה המזכה אותה בפיצויי פיטורין. כאשר תובע טוען שתי טענות חלופיות לגבי האינטרפרטציה של העובדות, אין לפסלן. מעבר לכך, גם כאשר תובע לא טוען טענות חלופיות אך מוכיח מסכת עובדתית, רשאית ערכאה שיפוטית להכריע בתביעה גם בהסתמך על שיקול משפטי המבוסס על אותה מערכת עובדתית". אלא שדברים אלה אמורים בנסיבות בהן אותה מסכת עובדתית, עשויה להתפרש על ידי בית הדין או הצדדים, כמלמדת על התפטרות או על פיטורים, ולא כך הם פני הדברים בענייננו, כאשר התובע אינו טוען למסכת עובדתית אחת ברורה וקוהרנטית בנוגע לנסיבות סיום עבודתו, ומבקש כי בית הדין יקבע אם פוטר או התפטר, אלא טוען הוא לסיטואציות עובדתיות שונות לחלוטין, כאמור לעיל. 4.14 לטעמנו, ניסיונו של התובע ליהנות משני העולמות ו"להחזיק בחבל בשני קצותיו", על ידי העלאת שתי גרסאות עובדתיות שונות באשר לנסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים – די בו על מנת לדחות את טענתו האחת לפיה הוא פוטר מעבודתו, וכן את טענתו החלופית כי הוא התפטר עקב "הרעה מוחשית בתנאי עבודתו". 4.15 נוסיף ונדגיש, כי גם אם נתעלם מהקושי העובדתי והמשפטי שבגרסת התובע, כאמור לעיל, אין די בנטען על ידי התובע כדי לזכותו בפיצוי פיטורים בנסיבות התפטרותו הנטענת, כאמור בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, ונבהיר: על הטוען להתפטרות, בגין הרעה מוחשית בתנאי העבודה או בשל נסיבות אחרות שביחסי עבודה, הנטל להוכיח לא רק את ההרעה המוחשית הנטענת בתנאי עבודתו (ע"א 235/67 מרכז החינוך העצמאי של אגודת ישראל – מרגלית קרני, פד"י כא (2), 255) אלא, בנוסף, עליו להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתפטרות להרעה, קרי, עליו להוכיח כי החלטתו להתפטר נבעה בשל הטעמים לעיל ולא בשל טעם אחר. כן עליו להוכיח, כי נתן התראה סבירה לנתבע על כוונתו להתפטר מהטעמים לעיל, כך שתהא למעביד הזדמנות לעשות לתיקון המצב (דב"ע מח3-60/ טלסיס נגד רוגל , פד"ע כ' 421), דב"ע לג3- 58/ האוניברסיטה העברית ירושלים נ' בתיה מינטל, פד"ע ח 65). בענייננו – טענתו של התובע, לפיה, יש לראות את התפטרותו מהנתבעת כדין מפוטר מחמת הרעת תנאים מוחשית, דינה להידחות, ולו מהטעם כי במקרה המונח לפנינו לא התקיים התנאי של קשר סיבתי בין מעשה ההתפטרות לבין ההרעה הנטענת בתנאי העבודה. 4.16 כאמור לעיל, לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים "מתגבשת העילה במעשה הפיטורים או ההתפטרות בצירוף המניע שפעל לכך, היינו הנסיבות המודעות שהסבו למעשה את סיים היחסים" (ראה: דב"ע לג3-2/ חיים זילבר – גלוביס בע"מ, פד"ע ד, 153). דהיינו, לא די במעשה התפטרות ובקיומה של עילה שיכלה להצדיק התפטרות, אלא נדרש שיתקיים קשר סיבתי בין השניים. כבר נפסק כי: "כלל אחד, אשר לו יש ליתן את הדעת עת באים ליישם את הסעיף הוא שאותו מניע להתפטרות, אותו קשר סיבתי בין מצב הבריאות ובין ההתפטרות, יפעל למעשה במעמד ההתפטרות, ולא יהא בבחינת אפשרות שלא פעלו מכוחה. לשון אחר, אין די בכך שבמצב בריאותו של העובד היה כדי להוות גורם סיבתי או אחר הגורמים הסיבתיים להתפטרות, אלא שצריך, כי יהא ברור כי אותו גורם פעל למעשה" (דב"ע לג3-8/ טוטנאור בע"מ נ' אליהו לפידות פד"ע ד' 321). 4.17 במהלך חקירתו הנגדית, העיד התובע, באופן ברור ואינו משתמע לשתי פנים, כי הסיבה בעטייה סיים את עבודתו בנתבעת הייתה ההבטחה, לכאורה, שניתנה לו על ידי הנתבעת לתשלום מלוא פיצויי הפיטורים להם הוא זכאי בגין תקופת עבודתו, ולא הרעה זו או אחרת בתנאי עבודתו, כך העיד התובע בעמ' 10 לפרוטוקול, שורה 3-12: "ש.שני דברים אמרת לבית הדין, אחד – שהתפטרת בגלל הרעת תנאים שתיים – שהבטיחו לך כל פיצויי הפיטורים, תבהיר לבית הדין, מה היית עושה אם לא היו מבטיחים לך את כל פיצויי הפיטורים? ת. אם לא מבטיחים אני ממשיך בעבודה". 4.18 על כן, ונוכח הפכפכות גרסת התובע בנוגע לנסיבות סיום עבודתו בנתבעת, אף אין בידינו לקבוע כי התובע הרים את הנטל להוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים, מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצוי פיטורים. 4.19 סיכומו של דבר –התשתית העובדתית עליה מבקש התובע לבסס את תביעתו זו לפיצויי פיטורים אינה מבוססת, קוהרנטית, וברורה דיה, ואין בה כדי לבסס את עילת התביעה, כאמור, לא מההיבט של פיטורים המזכים בפיצויי פיטורים, ולא מההיבט של התפטרות בדין מפוטר. זכאות התובע לפיצויי פיטורים מכוח הסכמת הצדדים: 4.20 התובע טען, כי עובר למועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים, הנתבעת הבטיחה לו באופן חד משמעי כי אם יגיעו יחסי העבודה ביניהם לידי גמר, הוא יהיה זכאי למלוא פיצוי הפיטורים להם הוא זכאי על פי דין (סעיף 7 לתצהיר התובע). התובע טען כי במעמד חתימתו על נספח א לעיל, הובהר לו על ידי מר ברכה ומר גוטנמכר, כי הוא יהא זכאי למלוא פיצוי הפיטורים, כאמור. 4.21 מנגד, דוחה הנתבעת, מכל וכל, טענתו זו של התובע, באשר, לטענתה, כל שהובטח על ידה לתובע היה, כי עם סיום עבודתו, ישוחררו עבורו כל הסכומים שנצברו לזכותו בביטוח המנהלים, זאת ותו לא, וכי הנתבעת מעולם לא הבטיחה לתובע כי היא תשלים את פיצויי הפיטורים מעבר למה שנצבר שם. הנתבעת מבקשת להפנות בעניין זה לנספח א' לעיל, שם צוין כי הנתבעת תעביר לתובע את כל הסכומים שנצברו עבורו בביטוח המנהלים בלבד. 4.22 לאחר שעיינו בחומר הראיות שהובא בפנינו ולאחר ששמענו את עדויות הצדדים, סבורים אנו כי התובע לא הוכיח אף את זכאותו לפיצוי פיטורים מכוח הסכמה. התובע לא הציג בפנינו כל מסמך בכתב התומך בטענתו, ומלבד עדותו, אשר כאמור לעיל, לא זכתה לאמוננו, ואשר הוכחשה על ידי הנתבעת, לא הובאה בפנינו כל ראיה, ולו ראשית ראייה, להבטחה מעין זו שניתנה לו על ידי הנתבעת. נציין כי התובע אף נמנע מלהזמין לעדות את מר גוטנמכר, אשר לטענתו, היה עד להבטחה הנטענת. כלל הוא, כי הימנעות מהבאת ראייה או זימונו לעדות של עד אשר עשויים היו לתרום לגילוי האמת ו/או להוות תימוכין לטענות צד להליך, יש בה בכדי ליצור חזקה לרעת הצד ואף להוות חיזוק למשקל ראיות הצד שכנגד. שכן מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק – שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו, וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה (ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736, 760). 4.23 בשולי הדברים נציין, כי אף אין בידינו לקבל את ניסיונו של התובע להשליך יהבו בעניין זה על העובדה כי בטופס 161 שנופק לו על ידי הנתבעת צוין כי הנתבעת שילמה לו, לכאורה, סך של 7,946 ₪ כהשלמה לפיצוי הפיטורים אשר נצברו עבורו בפוליסת ביטוח המנהלים, מששוכנענו כי מקורו של רישום זה בטעות כנה שנערכה על ידי הנהלת החשבונות של הנתבעת. 5. סוף דבר: 5.1 לאור כל האמור לעיל – התביעה נדחית. 5.2 התובע ישא בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק שישולמו תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין. 5.3 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים. 5129371 54678313 5129371 54678313ניתן היום י"א באלול, תשס"ו (4 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים ___________________ _____________________ דינה אפרתי 54678313-833/03 דינה אפרתי, שופטת עו"ד אריה ביטון, נ.צ. נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור