חוסר תום לב חריג של עובד

המדובר בערעור שהגיש עובד לבית הדין הארצי לעבודה, כנגד פסק דין של ביה"ד האזורי, שדחה את תביעתו לקבלת הפרש שכר וזכויות עבודה, תוך שחייב את המערער בתשלום הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪, בנימוק כי המערער הועסק ע"י המשיב כעובד שכיר בחלקיות משרה התואמת את תלושי השכר שהונפקו לו, כאשר במקביל, נקבע ע"י ביה"ד האזורי, בין המערער למשיב התקיימה התקשרות נוספת שבגינה שולמה למערער תמורה נוספת באמצעות תשלום של המשיב לצדדים שלישיים.

על פסק דין זה הגיש המערער ערעור לבית הדין הארצי (ע"ע 20005-11-16), שדחה את הערעור. ביה"ד הארצי קבע, כי אמנם מחומר הראיות עולה שמסקנת ביה"ד האזורי לא התבססה על מלוא המבחנים המקובלים להכרעה בשאלת יחסי עובד ומעביד ולכן יש לקבל את הערעור בכל הנוגע לקביעת ביה"ד האזורי, כי המערער היה עצמאי בכל הקשור להתקשרות הנוספת בין הצדדים.

עם זאת, קבע ביה"ד הארצי, בהחלטה חריגה, כי המערער מנוע מלתבוע זכויותיו בגין ההתקשרות הנוספת, זאת משום שנהג בחוסר תום לב קיצוני, שכן המערער הינו עורך דין במקצועו, העוסק בתחום דיני העבודה, וממילא יותר מסביר, שהיה מודע למשמעויות ההסדר שאליו הגיע עם מעסיקו.

המערער ניצל את ההסדר עם מעסיקו, כדי להונות את הרשויות, וכעת כשסיים להונות את הרשויות, מבקש הוא ליהנות מהגנות שמעניק משפט העבודה לעובדים שכירים שמוגדרים ע"י מעסיקיהם כעצמאיים. 

חוסר תום לב זה של המערער, לפי ביה"ד הארצי, מונעת ממנו לתבוע זכויות נוספות אלו. הערעור נדחה.  

משרדנו עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים, בין היתר, למשפט העבודה. ככל שהינך סבור שנפגעו זכויותיך, פנה למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע.  

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור