בתיק סע"ש 53849-07-15 יעל וייס נ' רוקונט אלקטרוניקה בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 9.11.2017), בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, דן בהרחבה מהי "התנכלות תעסוקתית" וההגנה מפניה.
בישראל ההכרה בתופעה של התנכלות תעסוקתית ושאלת ההגנה על עובדים מפניה, הן סוגיות משפטיות יחסית חדשות. החידוש הוא בעצם מתן הגנה לעובד מפני כלל הפגיעות וההטרדות הפוגעות בכבודו במקום העבודה, מעבר להגנות המשפטיות המוכרות במשפט הישראלי הממוקדות בהטרדה מינית ו/או אפליה. אומנם, כיום אין חקיקה העוסקת בתופעת התנכלות תעסוקתית, אך מונחות על שולחן הכנסת הצעות חוק עדכניות: הצעת החוק למניעת התנכלות תעסוקתית, התשע"ה-2015 והצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015 (בשנת 2005 הונחה גם הצעת חוק למניעת העסקה פוגענית, תשס"ה-2005, המגדירה בין היתר "התנכלות" במקום העבודה). הצעות החוק מתייחסות להתנכלות תעסוקתית ו/או התעמרות בעבודה כאל עוולות אזרחיות, כאשר בהוכחתן מבחינה עובדתית, זכאי עובד לפיצוי ללא הוכחת נזק, בגבול עליון הנע בין 50,000 ש"ח ל-120,000 ש"ח. שתי הצעות החוק טרם עברו את כל שלבי החקיקה, אך משמשות הן את בתי הדין לעבודה כמקור נורמטיבי. אומנם נקבע בפסיקה, כי חרף העובדה, שהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה טרם עברו את כל שלבי החקיקה הנדרשים, אולם, אין בכך כדי למנוע הגשת תביעות בעילה זו, וניתן לפסוק פיצוי לנפגעים ממנה. יחד עם זאת, יש לבחון בכל מקרה לגופו, האם נכון לפסוק סעד על בסיס הצעת חוק בלבד, כל עוד החוק לא נכנס לתוקף (סע"ש 38335-03-14 מנחם נפתלי – משרד ראש הממשלה ואח', (פורסם בנבו, 10.2.2016)).
בנוסף נקבע בפסיקה, כי ניתן להכיר בפגיעות בכבודו של עובד, שלא באמצעות בחינה מבעד לזכוכית המגדלת של סוגיות התנכלות תעסוקתית או התעמרות בעבודה, כאשר ניתן יהא לקבוע, בנסיבות מיוחדות בלבד, כי המעסיק הפר חוזה עבודה באופן אשר גרם לעובד עוגמת נפש. אז יהא רשאי בית הדין לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש, ללא הוכחת נזק (ס"ע 35082-03-12 ד"ר אבי אביטל – המכללה האקדמית עמק יזראעל ע"ש מקס שטרן, (פורסם בנבו, 10.2.2016)).
הבחינה של השאלה העובדתית הינה מרכזית, משום הקושי ליתן הגדרה נורמטיבית ממוקדת להתנהגות פסולה, והצטברות של בחינת המקרים תעצב את בפועל את דבר הפסיקה. יודגש, כי במסגרת בחינת השאלה העובדתית, תינתן הדעת האם העובד חשוף באופן מתמשך לפגיעה ובאיזה אופן הפגיעה בו התממשה.
במקרה דנן, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, קבע כי יחסי העבודה העכורים לא עלו כדי התנכלות תעסוקתית או התעמרות בעבודה, ואינם מקנים סעד משפטי. התביעה נדחתה, ונפסק כי התובעת תישא בהוצאות בסך של 16,000 ₪.
דוד סער, עו"ד
