האם ניתן לגבות עדות באמצעות תוכנת סקייפ?
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דחה בקשה להורות על גביית עדות התובע באמצעות הוועדות חזותית על ידי תוכנת סקייפ. נקבע כי שימוש בתוכנה האמורה לצורך גביית עדות, אינו מספק תמונה ברורה של הנעשה במקום המצאו של העד (ראה: סע"ש 26455-07-14 דבדוב נ' פרסומי המזרח התיכון, (פורסם בנבו, 28.9.2017)).
בית המשפט העליון, במסגרת רע"א 3005/02 SMITHKLINE BEECHAM P.L.C נ' אוניפארם בע"מ, (פורסם בנבו, 30.6.2002), קבע כי "האמצעים הטכנולוגיים לגביית עדות מחוץ לכותלי בית המשפט העומדים לרשותנו כיום מאפשרים לבית המשפט להתרשם מן העד באופן ישיר, ואף לפקח על חקירתו ולכוונה בזמן אמת. בית המשפט יכול לקבל תמונה ברורה, תרתי משמע, באשר למהימנותו של העד ועל כן קטן החשש מפני העדרה של התרשמות ישירה מן המעיד ומן העדות".
לאור העובדה כי במקרה הנדון, המחלוקות בין הצדדים דורשות התרשמות ממהימנות העדים, קבע בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, כי יצירת קשר באמצעות סקייפ ללא מסכים מתאימים, על פי הפרוצדורה הקיימת המאפשרת הצגה רחבה של האולם בו זמנית מנקודות ראות שונות, אינה מבססת אפשרות לבחון את איכות השידור ו/או את מהימנותו.
כאשר מבוקש לערוך שימוש בתוכנות "חופשיות", יש להוכיח את איכות הקליטה והשידור הרציף בהן, ותנאי זה לא מתקיים במקרה הנדון. כאשר האמצעי הפיזי המוצע הינו מסך מחשב, לא רק שאין בו כדי לקיים את הדיון באופן ראוי, אלא, שעסקינן באמצעי שאינו ניטרלי, אין נוכחות של גורמים ניטרליים אצל העד בזמן עדותו, וכמו כן, אין אפילו אפשרות מינימאלית לפקח על הנעשה במקום בו נמצא העד.
לאור האמור לעיל, פסק בית הדין האזורי לעבודה, כי שימוש בתוכנת סקייפ לצורך גביית עדות, אינו מספק תמונה ברורה של הנעשה במקום המצאו של העד. הבקשה נדחתה.
דוד סער, עו"ד
