בית הדין הארצי לעבודה

 

בר"ע 41885-01-19

 

ניתן ביום 14 אפריל 2019

 

ישי חוף


המבקש

 

מגדל חברה לביטוח בע"מ

המשיבה

 

לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, השופט רועי פוליאק

נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר, נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון גדעון

 

 

 

בשם המערער – עו"ד דוד סער

בשם המשיבה – עו"ד אילן וינדר

   

חקיקה שאוזכרה:

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991: סע'  46(א), 46(ב), 82

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988

צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009: סע'  1(10), 1(4), 1(8)

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984: סע'  65, לפרק ו, ב ו', פרק ט', ב ט'

מיני-רציו:

* ביה"ד נתן רשות ערעור, וקיבל את הערעור, בכל הנוגע להמצאת פרטים נוספים הנוגעים לכתב ההגנה שהגישה המשיבה. נפסק כי, יש מקום להתערב בהחלטה הדיונית של ביה"ד קמא בהיותה מקפחת מהותית את זכות המבקש להוכיח גרסתו ולהתגונן בפני טענות המשיבה, וכי אין בהגשת הבקשה באיחור כדי להצדיק את דחייתה.

* עבודה – בית-הדין לעבודה – סדרי דין

* עבודה – עובדים – זכויותיהם

* עבודה – בית-הדין הארצי לעבודה – רשות ערעור

* עבודה – בית-הדין הארצי לעבודה – ביקורת שיפוטית

בביה"ד האזורי מתבררת תביעת המבקש כנגד המשיבה לתשלום זכויות שונות בקשר לעבודתו ובקשר לסיום עבודתו. המבקש זומן לשיחת שימוע, ובזימון לשימוע יוחסה לו "עבירת משמעת חמורה" בגין כך שצעק על לקוח. במסגרת ההליכים הגיש המבקש "בקשה למסירת פרטים נוספים" בדבר זהות הלקוח/ות והעובדים שהאירוע הנטען היה בנוכחותם. ביה"ד האזורי דחה את הבקשה ומכאן בקשת רשות הערעור. המשיבה הסכימה למסור למבקש את פרטי העובדים שנוכחו באירוע הנטען. משכך, הדיון נסב אודות השאלה אם יש לחייב את המשיבה להעביר למבקש את פרטי הלקוח שנכח באירוע הנטען (המוכחש על ידי המבקש).

בית הדין הארצי לעבודה (מפי השופטת ל' גליקסמן ובהסכמת סגן הנשיאה א' איטח,  השופט ר' פוליאק ונציגי הציבור ח' שחר, א' גדעון) נתן רשות ערעור, קיבל את הערעור ופסק כי:

ביה"ד ציין, מבלי לקבוע מסמרות, כי כפי שבסעיף 1(4) לצו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), נקבע חריג לתחולת הצו במקרה של דחיית בקשה לזימון עד, גם במקרה הנדון ניתן לדון בבקשת רשות ערעור על ההחלטה.

ביה"ד ציין כי ההחלטה מושא הבקשה היא החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול הדיון. הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה שלפניה מתנהל ההליך ושלפניה פרושה יריעת ההתדיינות בין הצדדים, למעט במקרים חריגים. ביה"ד קבע כי במקרה זה יש מקום להתערב בהחלטה, נוכח העובדה שהיא מקפחת מהותית את זכותו של המבקש להוכיח את גרסתו ולהתגונן בפני טענות המשיבה. 

ביה"ד ציין כי מדובר על מתן פרטים אינפורמטיביים על זהות הנוכחים באירוע, שאינו בגדר מתן תשובות לשאלון. ביה"ד קבע כי נוכח העובדה שהמבקש מכחיש את האירוע הנטען על ידי המשיבה, למבקש זכות לקבלת פרטים נוספים על זהות הנוכחים באירוע. אמנם, הנטל להוכיח את האירוע הנטען מוטל על המשיבה, אולם זכותו של המבקש לנסות להפריך את גרסתה על ידי זימון לעדות של מי שלטענת המשיבה היו נוכחים באירוע הנטען. לחלופין, ככל שלא תוכל המשיבה למסור את הפרטים הנוספים המבוקשים, יהיה בכך כדי לחזק את הכחשת המבקש את האירוע הנטען. נוכח העובדה שהמבקש מכחיש את האירוע הנטען, לא ניתן בשלב זה לקבל את טענת המשיבה כי הפרטים הנוספים המבוקשים מצויים בידי המבקש. לפיכך, ככל שהמשיבה מבקשת לעמוד על הטענה כי התקיים האירוע הנטען שבו נכח הלקוח, עליה להעביר למבקש את פרטי אותו לקוח.

ביה"ד ציין כי אמנם הגשת הבקשה למסירת פרטים נוספים, שהיא בקשה מקדמית אותה יש להגיש לא יאוחר מ-60 יום לפני ישיבת קדם משפט, הוגשה באיחור. למרות האמור, בהגשת הבקשה באיחור אין כדי לעכב את הדיון בהליך נוכח המועד הקבוע לדיון ההוכחות, כך שאין בטעם זה כדי להצדיק את דחיית הבקשה. לפיכך, המשיבה תמסור למבקש את פרטי העובדים והלקוח שנכחו באירוע הנטען.

פסק דין

השופטת לאה גליקסמן:

  1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי תל אביב (השופטת שרה מאירי; סע"ש 28678-11-17) [פורסם בנבו] מיום 13.1.2019, שבה נדחתה בקשתו של המבקש, התובע בהליך בבית הדין האזורי, להורות למשיבה, הנתבעת בהליך בבית הדין האזורי, להמציא פרטים נוספים הנוגעים לכתב ההגנה שהגישה.
  2. בהסכמת הצדדים, בקשת רשות הערעור נדונה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991. פסק הדין ניתן על יסוד הבקשה, התגובה לבקשה, התשובה לתגובה וכלל החומר שבתיק.

רקע:

  1. בבית הדין האזורי מתבררת תביעתו של המבקש כנגד המשיבה לתשלום זכויות שונות בקשר לעבודתו ובקשר לסיום עבודתו.
  2. בין היתר, טוען המבקש בכתב התביעה כי פוטר שלא כדין, "משיקולים זרים ועל רקע אפלייתי"; ביום 5.10.2016 זומן לשיחת שימוע, ובזימון לשימוע יוחסה לו "עבירת משמעת חמורה"; כשניסה לברר אודות "עבירת המשמעת" שיוחסה לו נמסר לו כי לקוח התקשר להתלונן עליו, על כך שהוא "צעק עליו" – דבר שלא היה מעולם; כששאל המבקש לשם הלקוח נדהם לגלות כי אותו לקוח ש"התלונן" עליו לטענת המשיבה שלח לו מכתב תודה למייל האישי שלו זמן קצר קודם לכן.

המבקש עתר לחייב את המשיבה לשלם לו פיצוי בסך של 50,000 ₪ על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988, ופיצוי נוסף על פיטורים שלא כדין בסך של 6 משכורות ברוטו, בסכום כולל של 83,944 ₪.

  1. המשיבה הכחישה את טענותיו של המבקש, ובין היתר טענה כי המבקש פוטר נוכח אי שביעות רצון מתפקודו, הן במישור אי עמידה ביעדים העסקיים, היעדרויות בלתי מאושרות ועוד, והן במישור אופן מתן השירות והדברים אשר נאמרים על ידו אודות החברה והמהווים פגיעה בשמה הטוב; תגובותיו של המבקש היו מזלזלות והעידו על כך שאינו מפנים את הטענות כלפיו ואינו פועל לשיפור דרכיו; "הדברים הגיעו לידי שיא ביום 21.9.16 אז הגיע לקוח החברה למשרדים על מנת להתלונן על השירות מצד התובע. חלף טיפול בלקוח ותלונותיו, החל התובע לצעוק בנוכחות הלקוח ועובדים נוספים דברים שיש בהם כאמור לפגוע בשמה הטוב של מגדל ואשר אינם עולים בקנה אחד עם הסטנדרטים המינימליים הנדרשים מנותני שירות ללקוחותיה של מגדל" (סעיף 12 לכתב ההגנה); "בניגוד לטענות התובע, מדובר היה בפגישה פרונטלית עם לקוח ולא שיחת טלפון ובמסגרתה התפרץ התובע בצעקות על מנהל מוקד תיאום הפגישות בנתבעת, מול עובדים אחרים והלקוח, תוך פגיעה בשמה הטוב של הנתבעת"(סעיף 48 לכתב ההגנה).
  2. ביום 12.4.2018 התקיים קדם משפט, במסגרתו הודיעו הצדדים כי יבואו בדברים ויבחנו את הצעת בית הדין לסיום ההליך, יסיימו תוך 30 יום הליכי גילוי ועיון במסמכים וכי "אין לנו בקשות מקדמיות נוספות". לאחר שהמבקש הודיע כי הצדדים לא הגיעו להסכמות, ניתנה ביום 23.5.2018 החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית על ידי הצדדים.

הבקשה לפרטים נוספים:

  1. ביום 11.11.2018, לאחר שביקש מספר ארכות להגשת תצהירי העדות מטעמו אך כשלושה שבועות לפני המועד (המוארך) להגשת תצהירי עדות מטעמו (30.11.2018), הגיש המבקש "בקשה למסירת פרטים נוספים", בקשר לאמור בסעיפים 12 ו- 48 לכתב ההגנה – זהות הלקוח/ות והעובדים שהאירוע הנטען היה בנוכחותם. המבקש טען כי זכותו לדעת מי הם הלקוחות והעובדים שהאירוע הנטען היה בנוכחותם, ואף לזמנם לעדות במידת הצורך. המבקש עתר לכך כי המשיבה תמסור את שמם המלא, לרבות פרטים מזהים (תעודת זהות וכתובת) של אותם לקוחות ועובדים שהיו לכאורה נוכחים באירוע הנטען, כך שיוכל לזמנם לעדות.

בתגובה להחלטת בית הדין מיום 12.11.2018 שבה נתבקש להבהיר את עיתוי הגשת הבקשה, חצי שנה לאחר דיון הקד"מ, השיב המבקש כי בית הדין רשאי לעשות שימוש בסעד של פרטים נוספים בכל עת לצורך בירור המחלוקת בין הצדדים; הבקשה הוגשה בשלב זה של ההליך, מועד הגשת תצהירי העדות וזימון העדים מטעמו, כשנה לערך לפני דיון ההוכחות, וזה המועד הרלוונטי לעיתוי הגשת הבקשה; עד לאחרונה נוהל בין הצדדים משא ומתן לסיום התיק על דרך הפשרה, אולם למרבה הצער הדבר לא צלח; המבקש פעל בלוח זמנים סביר אשר לא גרם ו/או יגרום נזק למי מהצדדים ככל שהבקשה תיעתר.

  1. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי בקשת המבקש אינה ברורה; אם נכונה טענת המשיבה, המבקש היה שותף פעיל באירוע ואינו נדרש לפרטים נוספים מהמשיבה; בחודש אוגוסט 2018 פנה ב"כ המבקש והודיע כי הוא שוקל זימון לעדות של מי שהיה מנהלו הישיר של המשיב וכן מנהל מוקד תיאום פגישות (להלן – מנהל מוקד תיאום) ואת הלקוח שנכח באירוע, ביקש את פרטיהם וביקש לדעת אם המשיבה מתכוונת להעיד אותם מטעמה; ב"כ המשיבה הודיע לב"כ המבקש כי מנהלו הישיר ומנהל מוקד תיאום ישמשו כעדים מטעמה וכי אין בכוונתה והיא אינה מחויבת למסור פרטים על לקוחותיה; המשיבה אינה מחויבת ואינה רשאית למסור פרטים על לקוחותיה או עובדיה; כאמור, המבקש היה שותף פעיל באירוע וידוע או צריך להיות ידוע לו מי היה נוכח ועליו לפעול כדין להשיגו אם ברצונו להעידו; אין בסיס להעביר לכתפי המשיבה את הנטל לאתר עדים שאותם רוצה המבקש להעיד או למסור פרטים אודותיהם; פרטיהם של אלה, כצדדים שלישיים להליך, חוסים תחת הגנת הפרטיות ואין המשיבה רשאית למסור אותם.
  2. בתגובה הבהיר המבקש כי לגרסתו האירוע הנטען על ידי המשיבה לא היה מעולם, ולא בכדי ביקש מהמשיבה ליתן פרטים נוספים אודות הנוכחים באירוע; בירור העובדות לאשורן הוא רלוונטי להליך, שכן לגרסת המשיבה המבקש זומן לשימוע ופוטר על רקע אותו "אירוע" לכאורי שמבחינת המבקש לא היה מעולם. בהקשר זה הפנה המערער להבדלי הגרסאות בין הצדדים, שכן לגרסתו נמסר לו על ידי המשיבה כי הלקוח מר בן ציון ישראל התקשר טלפונית להתלונן עליו; לא יתכן שהמשיבה תטען כי המבקש פוטר על יסוד הפרת משמעת חמורה והיה נוכח באירוע "אלים" שבו צעק וצרח על לקוחותיה, אולם כאשר תתבקש ליתן על כך פרטים נוספים תתחבא תחת טענה של "חסיון פרטי לקוחותיה".

החלטת בית הדין האזורי:

  1. בית הדין האזורי דחה את הבקשה כמפורט להלן:
    • תכלית הבקשה היא קבלת מידע ונתונים ולא מסמכים, ועל כן בקשה זו נושאת "אופי של שאלון", לקבלת מידע של שמות העובדים והלקוח/ות שנכחו בעת האירוע. בהתאם לתקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות) השימוש בכלי הדיוני של מסירת שאלון אפשרי רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו", ויינתן רק בנסיבות יוצאות דופן ונדירות.
    • אחת ממטרות השאלון היא קבלת מידע שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו, או בסתירת עמדת יריבו. במקרה הנדון, לא נתבקשה המצאת שאלון, ולא פורטו הטעמים המיוחדים למתן צו למענה על שאלון. בנסיבות אלה, סוגיית הרלבנטיות למסירת הפרטים להליך הופכת למשנית [בר"ע (ארצי) 63906-01-18 רוית מרלה – כוון תיקי השקעות בע"מ [פורסם בנבו] (9.5.2018)].
    • כמו כן, לא מתקיימות נסיבות יוצאות דופן המצדיקות חריגה מהכללים, ודאי כך משנסתיים הליך הקד"מ כחצי שנה טרם הבקשה וההליך נקבע כבר להוכחות.
    • המבקש עותר לחשוף צד ג', לקוח המשיבה, אשר אינו צד להליך. מול הזכות לגילוי של המבקש עומדת הזכות לפרטיות של לקוחות המשיבה, אשר יש להניח כי אינם מעוניינים שפרטיהם ייחשפו לצורך מתן עדות בהליכים משפטיים.
    • במאזן הזכויות יש להביא בחשבון את החלופות האחרות העומדות בפני המבקש להוכיח/להפריך כל שאירע במעמד האירוע, והמשיבה ציינה כי מנהלו הישיר ומנהל מוקד תיאום שנכחו באירוע יעידו מטעמה.
    • נוכח המכלול – לא הוכחה רלוונטיות המבוקש להכרעה בהליך, אין הצדקה להיעתר לבקשה, אין כל הסבר לעיתוי הצגת הבקשה – דין הבקשה להידחות.

בקשת רשות הערעור:

  1. המבקש טען כי בקשתו היא בקשה למתן פרטים נוספים ולא שאלון, והמשיבה אף לא העלתה טענה זו; מטרת בקשתו לקבלת פרטים נוספים היא צמצום הפלוגתאות שבין הצדדים וחתירה לחקר האמת; הפירוט שניתן לאירוע בכתב ההגנה הוא מעורפל ולא ברור ולא בכדי; המשיבה נמנעת מלמסור פרטים על האירוע (המוכחש על ידי המבקש) ועל הנוכחים בו שמא יתגלה כי האירוע כלל לא אירע; בהתאם לפסיקה, תקנה 46(א) לתקנות נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים", ויש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת; פרטי הלקוחות והעובדים שנכחו באירוע אינם בגדר "פרטים חסויים של צדדים שלישיים", שכן מדובר על שמות, כתובות ותעודות זהות בלבד; לא יתכן שלמבקש לא תהיה כל דרך להפריך את גרסת המשיבה בכתב ההגנה, לפיה פוטר על רקע עבירת משמעת שלפי הנטען בוצעה בנוכחות משתתפים רבים; גם אם שמות הלקוחות חסויים, ודאי ששמות העובדים אינם חסויים; לטענת המשיבה, רק מנהל מוקד תיאום היה נוכח באירוע ולא מנהלו הישיר, כך שמנהל מוקד תיאום יהווה את העדות היחידה בעניין זה; בקשה למסירת פרטים נוספים יכולה להיות מוגשת בכל שלב של ההליך לשם חשיפת האמת וקיום דיון יעיל, והבקשה הוגשה במועד שלפני הגשת הראיות, כשנה לפני מועד ההוכחות, כך שאם בקשתו הייתה מתקבלת היה יכול לזמן את העדים שפרטיהם היו נמסרים לו במועד.
  2. בהחלטה מיום 1.2.2019 הוצע לצדדים הסדר מוסכם, שלפיו המשיבה תמסור למבקש את פרטי הלקוח ופרטי העובדים שנכחו באירוע, כמבוקש על ידו, ועניין חיוב המבקש בהוצאות בגין האיחור יושאר לשיקול דעת בית הדין.
  3. המשיבה טענה כי היא אינה מתנגדת למסירת פרטי עובדי המשיבה שהיו נוכחים באירוע. עם זאת, מטעמים של הגנת הפרטיות היא אינה רשאית למסור את פרטי הלקוח שהיה נוכח באירוע, אלא אם יינתן צו שיפוטי מתאים או לחילופין תתקבל הסכמת הלקוח, ולכן היא אינה מסכימה למסירת פרטי הלקוח. בהחלטה נוספת המשיבה התבקשה להבהיר האם היא פנתה ללקוח וביקשה לקבל את הסכמתו, ובהמשך לכך הודיעה המשיבה כי היא יצרה קשר עם הלקוח שהיה נוכח בשעת האירוע והוא הודיע באופן ברור כי אינו מעוניין להיות מעורב בהליכים. בנסיבות אלה המשיבה סבורה שהיא מחויבת בפרטיות הלקוח ואין היא רשאית למסור את פרטיו.
  4. המבקש טען כי הוא אינו יכול להיעתר להצעת בית הדין. המבקש טען כי הוא עומד על זכותו לדעת הן את פרטי הלקוח והן את פרטי העובדים שלכאורה נכחו באירוע שתואר בכתב ההגנה של המשיבה.

הכרעה:

  1. כאמור, המשיבה הסכימה למסור למבקש את פרטי העובדים שנוכחו באירוע הנטען. משכך, נותרה להכרעתנו השאלה אם יש לחייב את המשיבה להעביר למבקש את פרטי הלקוח שנכח באירוע הנטען (המוכחש על ידי המבקש).
  2. הצדדים לא התייחסו לשאלה אם ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, נוכח העובדה שלכאורה מדובר בבקשת רשות ערעור על "החלטה לפי סימן ט' לפרק ב' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991", אשר על פי סעיף 1(8) לצו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשע"ח – 1917 (להלן – צו בד"ע), לא תינתן עליהן רשות ערעור. מנגד, לא מן הנמנע כי יש לפרש את סעיף 1(8) לצו בד"ע כמי שאינו מתייחס לצו למתן פרטים נוספים אלא כמתייחס לצו למתן שאלון או גילוי מסמכים כללי בלבד. זאת בהיקש מההסדר שחל לפי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן – צו בתי המשפט) – שהוא הסעיף המקביל לסעיף 1(8) לצו בד"ע. ונסביר: סעיף 1(10) לצו בתי המשפט מתייחס להחלטות לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – תקסד"א), שעניינן הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (לרבות טענת חסיון). משכך אין הסעיף המקביל חל על צו למסירת פרטים שמוסדר בסעיף 65 לתקנות סדר הדין האזרחי (פרק ו' שם). בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, מוסדר משום מה עניין הפרטים הנוספים בסימן ט' (המקביל לפרק ט' לתקסד"א) ולא בסימן ו' שעניינו הוראות כלליות לכתבי טענות (שמקביל לפרק ו' לתקסד"א. יתר על כן, לא מן הנמנע שניתן להשקיף על המקרה שלפנינו שלא במשקפיים של פרטים נוספים אלא של זימון עדים. שכן, במקרה הנדון המשמעות המהותית של ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור היא שלילת האפשרות של המבקש לזמן לעדות את הלקוח. מכאן, שכפי שבסעיף 1(4) לצו בד"ע נקבע חריג לתחולת הצו במקרה של דחיית בקשה לזימון עד, גם במקרה הנדון ניתן לדון בבקשת רשות ערעור על ההחלטה.

כך או כך, משלא עלתה לפנינו טענה בעניין זה אין לנו צורך לקבוע לגביהן מסמרות.

  1. ההחלטה מושא הבקשה היא החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול הדיון. הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה שלפניה מתנהל ההליך ושלפניה פרושה יריעת ההתדיינות בין הצדדים, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן [ע"ע (ארצי) 270/99 עמותת בית החולים הכללי משגב לדך ירושלים – רמי לוי, [פורסם בנבו] פד"ע לד 637 (1999)]. במקרה הנדון, הגענו למסקנה כי יש מקום להתערב בהחלטה, נוכח העובדה שהיא מקפחת מהותית את זכותו של המבקש להוכיח את גרסתו ולהתגונן בפני טענות המשיבה. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן.
  2. נקדים ונאמר כי איננו סבורים כי הבקשה שהוגשה על ידי המבקש היא בקשה לשאלון, שכן המשיבה לא נדרשה ליתן תשובות לשאלות או למסור נתונים על פעילותה או על עובדיה או על לקוחותיה, אלא למסור פרטים נוספים לטענתה בכתב ההגנה בנוגע לאירוע הנטען – זהות הנוכחים באירוע הנטען. מתן פרטים אינפורמטיביים (שם, כתובת) על זהות הנוכחים באירוע אינו בגדר מתן תשובות לשאלון.
  3. אנו סבורים, כי נוכח העובדה שהמבקש מכחיש את האירוע הנטען על ידי המשיבה, למבקש זכות לקבלת פרטים נוספים על זהות הנוכחים באירוע מלבד מנהל מוקד תיאום שהוא (ככל הנראה) עדין עובד המשיבה ויעיד מטעמה. אמנם, הנטל להוכיח את האירוע הנטען מוטל על המשיבה, אולם זכותו של המבקש לנסות להפריך את גרסתה על ידי זימון לעדות של מי שלטענת המשיבה היו נוכחים באירוע הנטען. לחלופין, ככל שלא תוכל המשיבה למסור את הפרטים הנוספים המבוקשים, יהיה בכך כדי לחזק את הכחשתו של המבקש את האירוע הנטען. נוכח העובדה שהמבקש מכחיש את האירוע הנטען, לא ניתן (בשלב זה) גם לקבל את טענת המשיבה כי הפרטים הנוספים המבוקשים מצויים בידי המבקש, נוכח טענתו כי ארוע שכזה לא התרחש מעולם. לפיכך, ככל שהמשיבה מבקשת לעמוד על הטענה כי התקיים האירוע הנטען שבו נכח הלקוח, עליה להעביר למבקש את פרטי אותו לקוח.
  4. אשר לעיתוי הגשת הבקשה: בקשה למסירת פרטים נוספים היא בקשה מקדמית. על פי הודעת המזכירות מיום 26.12.2017 בקשות מקדמיות יש להגיש לא יאוחר מ- 60 יום לפני ישיבת קדם משפט, ובקשות שיוגשו לאחר מועד זה לא יידונו אלא בהתקיים טעמים מיוחדים לאיחור בהגשה. על כן, צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי הבקשה למתן פרטים נוספים הוגשה באיחור.

למרות האמור, נוכח העובדה שבהגשת הבקשה באיחור אין כדי לעכב את הדיון בהליך, שכן דיון ההוכחות בהליך קבוע לחודש אוקטובר 2019, כך שגם אם תתקבל הבקשה הצדדים יוכלו להיערך לניהול דיון ההוכחות במועד, וניתן לחייב את המבקש בהוצאות בגין האיחור בהגשת הבקשה – אין בטעם זה כדי להצדיק את דחיית הבקשה. לאמור נוסיף כי בית הדין האזורי מיקד את עיקר טעמיו בטעמים לגוף הבקשה והנימוק של עיתוי הבקשה היה על פני הדברים משני.

  1. כללו של דבר: בתוך 10 ימים ממועד המצאת פסק הדין תמסור המשיבה למבקש את פרטי העובדים והלקוח שנכחו באירוע הנטען. ככל שהמבקש מעוניין לזמן מי מהם לעדות, יגיש בקשה מתאימה בתוך 10 ימים לאחר מכן.
  2. אשר להוצאות: נוכח העובדה שהמבקש לא הגיש את בקשתו לבית הדין האזורי במועד מחד, ונוכח העובדה שבקשת רשות הערעור התקבלה מאידך, אין צו להוצאות למי מהצדדים.

ניתן היום, ט' בניסן התשע"ט (14 באפריל 2019), בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

 

אילן איטח,

סגן נשיאה, אב"ד

 

לאה גליקסמן,

שופטת

 

רועי פוליאק,

שופט

5129371

54678313

גברת חיה שחר,

נציגת ציבור (עובדים)

 

 

מר אמנון גדעון,

נציג ציבור (מעסיקים)

 

5129371

54678313

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

אילן איטח 54678313-/

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור