לטענת העובדת, הנתבע סירב להשיבה ודרש ממנה להשיב את מפתחות המשרד כאשר לאחר מספר ימים מסר לה מכתב פיטורים.
תביעה בעניין הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה (סע"ש 63170-03-16), אשר קבע כי הפסיקה הכירה בחזרה של עובד מהתפטרות, כאשר זו נעשתה בשעת כעס, קרי עידנא דריתחא או לחילופין כאשר החזרה נעשתה בתוך זמן קצר מאוד ולא לאחר שבועיים כבמקרה דנן.
אשר על כן, קבע ביה"ד כי הנתבע לא פיטר בשום שלב את התובעת מיוזמתו, והעובדה שניתן לה מכתב פיטורים ע"פ דרישתה (כך לטענתו), אינה מעלה ואינה מורידה במקרה דנן, ומשכך יש לראותה כמי שהתפטרה.
יחד עם זאת, קובע ביה"ד, כי התובעת זכאית לפיצוי כלשהו מאת מעסיקה, זאת משום שהגם שלא הייתה על הנתבע חובה חוקית לערוך לתובעת הליך של שימוע, הרי שמכוח עיקרון תום הלב, היה עליו לתת לה הסבר ונימוק לסירובו לקבלה חזרה לעבודה, באופן שיאפשר לה לנסות לשכנעו לקבל את הודעת הביטול. המעסיק הסתפק במקום זאת, במתן תשובה לאקונית בלבד.
ביה"ד מוסיף, כי ככל שתקופת העבודה של העובד ארוכה יותר, כך גוברת חובת תום הלב של המעסיק לאפשר לעובד להשמיע מדוע הוא חוזר בו מההתפטרות, ולאחר מכן לקבל החלטה עצמאית.
לאור כל האמור, קבע ביה"ד כי על המעסיק לפצות את העובדת בסך של מחצית חודש עבודה, קרי סך של 3,500 ₪, בהיעדר מתן נימוק לסירובו לקבל את החזרה מהתפטרות העובדת.
משרדנו עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות וכן בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי ומס הכנסה. משרדנו נחל הצלחות לא מבוטלות בתחומים השונים, לרבות תקדימים מעניינים. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.
דוד סער, עו"ד
