עובדים זרים

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

התחום העיקרי בו מותר להעסיק עובדים זרים במדינת ישראל הוא בשירותי סיעוד לקשישים ולנכים. יחסי העבודה בין העובדים הזרים, חברות הסיעוד והמשפחות המסתייעות בהם הנם מורכבים, והחוקים והתקנות המגדירים אותם – סבוכים לא פחות. כל המידע החיוני בנושא – בדף שלפניכם.
ישנם מספר תנאים שמי שעומד בהם רשאי על פי חוק להעסיק עובדים זרים:
  • מי שהגיע לגיל פרישה, וקיבל 4.5 נקודות או יותר במבחן תלות מטעם הביטוח הלאומי.
  • מי שהגיע לגיל פרישה, קיבל ארבע נקודות לפחות במבחן תלות של הביטוח הלאומי וחי בגפו.
  • מי שהגיע לגיל פרישה וקיבל במבחן התלות מטעם הביטוח הלאומי חצי נקודה לפחות על צורך בהשגחה ותוספת ניקוד בגין בדידות.
  • אדם בן 85 שנים או יותר, שצבר בין 2.4 ל-4 נקודות במבחן התלות של המוסד לביטוח לאומי ולו מסמכים רפואיים אשר מעידים על כך שהוא זקוק להשגחה או לטיפול במהלך כל שעות היממה.
  • אדם בן 90 שנים או יותר וצבר ארבע נקודות במבחן התלות של הביטוח הלאומי.
  • אדם שהגיע לגיל פרישה ומתגורר עם נכה וקיבל אישור מוועדת חריגים.
  • נכה הזכאי לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי.
  • אדם שהגיע לגיל פרישה ולו שלושה ילדים או יותר מתחת לגיל 16, ואשר קיבל אישור מוועדת חריגים.
  • אדם שעומד להשתחרר מבית חולים, ואשר יש לו אבחנה רפואית החתומה על ידי רופא במוסד הרפואי בו אושפז, ובה מצויין כי הוא זקוק לטיפול בכל שעות היממה, יקבל היתר להעסקת עובד זר שכבר נמצא בגבולות המדינה, וזאת למשך שלושה חודשים.
  • חולה במחלה קשה או ממארת הזקוק לטיפול או השגחה במהלך מרבית שעות היום ואשר קיבל אישור מוועדת חריגים.
  • אדם שהגיע לגיל פרישה ושהה במסגרת בה ניתנים שירותי סיעוד ואשר איננה מהווה מוסד סיעודי או מגיע למעון יום, בכפוף לאישור מוועדת חריגים.

כיצד מגישים בקשה

יש להגיש את הבקשה לקבלת רישיון או היתר להעסקת עובד זר למשרד הפנים, לידי רשות האוכלוסין וההגירה. הבקשה תידון בוועדה המייעצת במטרה להגיע להכרעה אם יינתן היתר אם לאו, ולצורך כך עשוי הפונה להידרש להמציא חוות דעת ובדיקות רפואיות וכן, במקרים מסוימים, גם חוות דעת סוציאלית ומסמכים רלוונטיים נוספים. בהמשך, צפוי האדם הזקוק לטיפולו של העובד הזר לעבור מבחן תלות מטעמו של הביטוח הלאומי, שתוצאותיו יימסרו לידי רשות האוכלוסין וההגירה, ולהתבקש לחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית.

תנאי העסקה וזכויות

עובדים זרים במדינת ישראל זכאים לקבל את מלוא התנאים המעוגנים בדיני העבודה, וחלים על אזרחים ישראלים, לרבות הזכויות הסוציאליות השונות. רשויות אכיפת החוק עשויות להעניש מעסיקים שלא הקפידו על תנאי העסקה נאותים לעובדים הזרים. לפניכם פירוט של מרב הזכויות ותנאי ההעסקה המחייבים, להם זכאים גם עובדים זרים במדינת ישראל:
  • תשלום שכר: עובדים זרים זכאים, כמובן, לתשלום שכר על פי שעות עבודתם, בשיעור שלא פחות משכר המינימום. ראוי לציין שבמקרים ועובד זר מועסק בטיפולו של קשיש אשר זכאי למספר מסוים של שעות טיפול סיעודי בהתבסס על תוצאותיו של מבחן תלות, ישתתף המוסד לביטוח לאומי בתשלומי השכר. במידה והקשיש המטופל הנו ניצול שואה, תינתן השתתפות מורחבת בתשלום שכרו מהמדינה.
  • דמי ביטוח לאומי: על המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי עבור עובד זר המועסק על ידו, בשיעור של 2% משכרו. במידה והמעסיק מקבל גמלת סיעוד ושכר את שירותיו של העובד הזר באמצעות חברת סיעוד, הוא זכאי לפטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי עבורו, בתנאי שפתח עבורו תיק במוסד לביטוח לאומי, ושחלקו בתשלום השכר אינו עולה על 3000 ₪.
  • דמי הבראה: בכל שנה מגיע לעובד הזר תשלום עבור חמישה ימי הבראה, כשבמידה ונצבר לזכותו וותק רב יותר, עולה מספרם בהתאם לכך.
  • חיסכון פנסיוני: על המעסיק להפקיד בחשבון ייעודי כספי חיסכון לפנסיה עבור העובד הזר המועסק על ידו.
  • פיצויי פיטורין: מעסיק חייב על פי חוק לשלם לעובד זר שהועסק על ידו ופוטר פיצויי פיטורין בשיעור של שכר עבודה חודשי לכל שנת עבודה.
  • ימי מחלה: על כל חודש עבודה מגיע לעובד הזר יום וחצי של דמי מחלה, במידה וחלה, על פי הפירוט הבא: על יום מחלה ראשון לא יקבל העובד הזר שכר, על ימי המחלה השני והשלישי ישולם לו 50% משיעור השכר המלא ועל כל יום נוסף ועד לתקרה של 90 ימים, במידה וצברם העובד, יקבל 100% משכרו. היעדרות מעבודתו של העובד הזר בגין מחלה של אחד מילדיו, הוריו או בן זוגו או לצורך בדיקות רפואיות בהיריון, ישולמו אף הם ויופחתו ממכסת ימי המחלה אותם צבר.
  • ביטוח רפואי: המעסיק עובד זר, חייב לבטחו בביטוח רפואי ייעודי למגזר זה, אצל מבטח מורשה מטעם משרד האוצר. חלק מעלות הביטוח הרפואי ניתנת לניכוי משכרו של העובד הזר.
  • יום מנוחה שבועי: כל עובד זר זכאי לקבל ממעסיקו יום מנוחה שבועי בן 25 שעות רצופות לפחות. במידה והעובד הזר מועסק ביום המנוחה, הוא זכאי לתמורה נוספת בגין כך, בשיעור של 150% משכר עבודתו הרגיל.
  • חופשות לרגל חגים: כל עובד זר זכאי לקבל תשעה ימי חופשה מדי שנה במועדים וחגים הנהוגים במדינת מוצאו.
  • חופשה שנתית: על המעסיק לשלם לעובד הזר שכר על חופשה שנתית שאורכה מושפע מהוותק אותו צבר המועסק. כל עוד מועסק העובד הזר, הוא אינו רשאי לפדות את דמי החופשה השנתית בכסף, אלא אם יצא אליה. פדיון דמי החופשה השנתית יתבצע עם סיום העסקתו.
לסיכום, משרד עורכי הדין דוד סער מנוסה בייצוג משפטי בתחום יחסי העבודה בין עובדים זרים, חברות סיעוד ומשפחותיהם של קשישים או נכים המסתייעים באותם מטפלים. בכל בעיה, שאלה משפטית, תביעה או הגנה, נשמח לייצג אתכם באופן מסור, נאמן ומוקפד.