תביעה בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה

צו זה הוחלף בצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה בשנת 2011, שעודכן בצו ההרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק משנת 2016.

צו ההרחבה המקורי משנת 2008 קבע לראשונה את זכותם של כלל העובדים השכירים במשק לקבלת פנסיה, ובנוסף הטיל על המעסיקים את החובה לערוך ביטוח פנסיוני מקיף לכל עובד שאין לו הסדר ביטוח פנסיוני מיטיב מהצו (למשל, מכח הסכם אישי או הסכם קיבוצי).

בנוסף לרכיב החיסכון לפנסיה, הביטוח הפנסיוני המקיף כולל גם שני רכיבים נוספים: ביטוח מפני אובדן כושר עבודה ("פנסיית נכות"), שמשלם קצבה חודשית לעובד שאיבד את כושר עבודתו במשך תקופת נכותו ועד הגיעו לגיל הפרישה לכל היותר, וכן ביטוח מפני מוות ("פנסיית שארים"), שמקנה לשארי העובד, בן/בת זוג וילדים עד גיל 21, שהיו תלויים בעובד לפרנסתם, סכום חד פעמי או תשלומי קצבה חודשית עם מותו של העובד.

העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שלו: קרן פנסיה, קופת גמל, או ביטוח מנהלים, וכן לבחור את הגוף המבטח שבו ינוהל הביטוח הפנסיוני שלו (אם המעסיק מפר את זכויותיו הנ"ל של העובד, העובד יכול להגיש נגדו תלונה ל-"קו הצדק הפנסיוני", שפועל ברשות שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ואשר יכול לאכוף את זכויותיו של העובד וכן להגיש תביעה משפטית בבית הדין לעבודה).

על העובד והמעסיק להפריש כספים לרכיב הפנסיה של העובד, כאשר הפרשות העובד מנוכות משכר העובד, ואילו הפרשות המעסיק נעשות על חשבונו של המעסיק. בנוסף, על המעסיק להפריש גם רכיב של פיצויי פטורים ולנכות רכיב זה גם משכרו של העובד.

החל מינואר 2017 ונכון למאי 2022, סך כל שיעור ההפרשות לביטוח הפנסיוני הינו 18.5% משכרו של העובד, שכוללים: 6% הפרשות העובד לפנסיה; 6.5% הפרשות המעסיק לפנסיה; ו-6% הפרשות המעסיק לפיצויי הפיטורים (כלומר, סה"כ הפרשות המעסיק הינו 12.5%). עם זאת, ככל שלעובד יש הסדר פנסיוני מטיב יותר מהצו, על המעסיק להפריש את הסכומים לפי ההסדר המיטיב.

סכומי ההפרשות מחושבים לפי הברוטו של שכרו הבסיסי של העובד, ללא שעות נוספות, או לפי השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך מביניהם, אלא אם כן כן הוסכם בין הצדדים שההפרשות יחושבו משכר גבוה יותר.

עד כאן באשר לפרטים הבסיסיים של הזכות לביטוח פנסיוני.

אולם, מה קורה אם המעסיק אינו מעביר את ההפרשות לביטוח הפנסיוני של העובד? מה יכול העובד לעשות במקרה כזה?

לצד המדריך המפורט הבא, אנו במשרד עורכי דין דוד סער נשמח לבחון יחד אתכם את הצעדים המשפטיים הנדרשים למיצוי זכויותיכם. בכל שאלה והתייעצות, ניתן להשאיר לנו פניה באתר או ליצור עמנו קשר טלפוני במספר: 077-9970752.

מהי הנפקות של אי ביצוע ההפרשות הפנסיוניות?

אם המעסיק מפר את חובתו להעביר את ההפרשות הפנסיונית, ולא מבצע הפקדות סדירות במועדן ובמלואן, הדבר עלול לפגוע בזכויות העובד ובכיסויים הביטוחיים שלו. במקרים מסוימים, הגוף המבטח שמנהל את הביטוח הפנסיוני אף עלול לבטל אותו.

ככל שהביטוח הפנסיוני לא בוטל, אזי רכיב החיסכון לפנסיה עלול להיפגע כך שהעובד יקבל קצבת פנסיה נמוכה יותר עם יציאתו לגמלאות, ואם חלילה העובד ישהה באובדן כושר עבודה, והמעסיק לא יעביר את ההפרשות הפנסיוניות בתוך 5 חודשים, אזי העובד עלול לאבד את זכאותו לקבל קצבת אובדן כושר עבודה. בנוסף, אם העובד חלילה ילך לעולמו בטרם עת, אזי גם שאריו (בני או בנות זוג וילדים עד גיל 21) יקבלו קצבה נמוכה יותר משהם היו מקבלים לו ההפקדות היו מתקיימות כסדרן.

האם העובד רשאי לוותר על הזכות לביטוח פנסיוני?

האם המעסיק רשאי שלא לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני בהסכמת העובד לכך? כלומר, מתוך ויתור העובד על זכותו לביטוח פנסיוני?

התשובה לכך הינה שלילית. הזכות לביטוח פנסיוני הינה זכות קוגנטית, ועל כן העובד אינו רשאי לוותר עליה. ככל שהעובד ויתר עליה, אזי לא יהיה לויתור זה כל תוקף.

בנוסף, העובד גם אינו רשאי למנוע מהמעסיק מלהעביר את החלק שלו להפרשות לפנסיה, שכאמור מנוכה מתוך שכרו.

מתי יש להעביר את כספי ההפרשות לביטוח הפנסיוני?

הפרת חובת המעסיק לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני יכולה להתבצע בכל מיני אופנים, כגון אי העברת חלק המעסיק לפנסיה, באופן מלא או חלקי, ו/או על ידי ניכוי חלק העובד משכרו ללא העברתו לביטוח הפנסיוני.

לפי תקנה 10 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014, על המעסיק להעביר לביטוח הפנסיוני של העובד את כל סכומי ההפרשות, הן שלו והן של העובד, תוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או תוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים, לפי המוקדם מביניהם (אם המעסיק לא העביר את הכספים עד ה-15 לחודש, הוא עלול לחוב חוב ריבית כלפי הגוף שמנהל את הביטוח הפנסיוני, וזאת מהיום ה-16 לחודש ועד למועד התשלום בפועל).

יודגש שהמעסיק אינו רשאי לעכב את ביצוע ההפרשות לביטוח הפנסיוני גם אם הוא נקלע לקשיים כלכליים.

כיצד ניתן לדעת האם המעסיק מעביר בפועל את ההפרשות לביטוח הפנסיוני?

לכאורה, על המעסיק לציין בתלוש השכר של העובד את סכומי ההפרשות שהוא העביר לביטוח הפנסיוני של העובד.

אולם, על מנת לוודא שהמעסיק אכן העביר את ההפרשות הללו בפועל, במלואן ובמועדן, מדי חודש בחודשו, ניתן לבדוק זאת באמצעות אתרי האינטרנט של הגופים המבטחים שמנהלים את הביטוחים הפנסיונים, שבדרך כלל כוללים גם "אזור אישי", שמתאר את המצב העדכני של קרן הפנסיה של העובד. המציאות מלמדת כי הגם שההפרשות של העובד מנוכות מתלוש שכרו, לא תמיד הן מועברות על ידי המעסיק לקרן הפנסיה או לחברת הביטוח ומומלץ מאוד לבדוק זאת ישירות מול אותה חברה מבטחת.

בנוסף, יש לבדוק גם את הדו"חות הרבעוניים שהגופים המוסדיים הללו אמורים לשלוח לעובדים שמבוטחים בהם מדי 3 חודשים, ואשר מפרטים את סכומי ההפרשות שצריכים להתבצע ואת מועד תשלומם בפועל.

מה דינו של חלק העובד שנוכה משכרו אך לא הועבר לביטוח הפנסיוני?

סעיף 19א לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע שחלק העובד שנוכה משכרו אך עוכב או לא הועבר כלל על ידי המעסיק לביטוח הפנסיוני ייחשב כ-"שכר מולן", שמזכה בקבלת פיצויי הלנת שכר, אם הוא לא הועבר לביטוח הפנסיוני תוך 21 יום מהיום שבו יראו כמולן את השכר שבגינו מבוצעים התשלומים. יודגש שלצורך עניין זה אין זה משנה כלל אם השכר עצמו הולן או לאו, ועל כן הפרשות פנסיוניות שלא הועברו יכולות להיחשב כשכר מולן, גם אם השכר עצמו שולם בזמן.

שכר מולן הינו שכר שלא שולם עד ה-9 לחודש הקלנדרי שלאחר החודש שעבורו הוא משולם. לפיכך, הפרשות פנסיוניות שלא הועברו תיחשבנה כשכר מולן אם הן לא בוצעו עד ליום ה-30 לחודש הקלנדרי שלאחר החודש שעבורו הן משולמות.

בנוסף, סעיף 25ב(ג) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע שניכוי הפרשות העובד משכרו ללא העברתם לביטוח הפנסיוני מהווה עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר.

מה ניתן לעשות כאשר המעסיק לא מעביר את ההפרשות הפנסיוניות?

כעת, ניגש לעיקר: מה יכול העובד לעשות במקרה המצער שבו הוא גילה שהמעסיק שלו אינו מעביר את ההפרשות הפנסיוניות עבורו, וגם אינו מוכן לבצע אותן באופן רטרואקטיבי.

במקרה כזה, העובד רשאי לפעול בכמה דרכים:

1. ככל שהעובד עדיין עובד אצל המעסיק, באפשרותו להתפטר מעבודתו אצלו ולהיחשב כמפוטר שזכאי לקבלת פיצויי פיטורים, מאחר שאי ביצוע ההפרשות יכול להיחשב כהרעה מוחשית של תנאי העבודה לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, שמקנה לו את הזכות להתפטר בדין מפוטר.
2. להגיש תביעה כנגד המעסיק בפני בית הדין האזורי לעבודה, ובמסגרתה לעתור לקבלת צו שיאכוף על המעסיק לבצע את התשלומים לביטוח הפנסיוני או לשלם לעובד פיצויים בגין הנזק שנגרם לו עקב אי ביצוע ההפרשות (כולל הפסד הריביות המשוערות בגין אי העברת ההפרשות). לפי הפסיקה, ככלל יש להעדיף את צו האכיפה על פני תשלום הפיצויים, למעט במקרים שבהם נקבע שעילת האכיפה כבר מוצתה.
   בנוסף, ניתן לעתור לקבלת פיצויי הלנת שכר בגין עיכוב העברת חלק העובד לביטוח הפנסיוני, לפי סעיף 19א לחוק הגנת השכר וכפי שהוסבר לעיל.
   אם המעסיק הינו חברה בע"מ, ככלל ניתן לתבוע רק את החברה, וזאת בשל עקרון הפרדת האישיות המשפטית שבין החברה לבעליה. אולם, אם הבעלים של החברה ניכה את חלק העובדים משכרם ולא העביר אותו לגוף המבטח באופן סדרתי, אזי לפי הפסיקה ניתן לתבוע גם אותו באופן אישי, הואיל ומדובר בהתנהגות בחוסר תום לב מובהק ותרמית כלפי עובדי החברה, שמצדיקים את הרמת המסך שבין החברה לבעלים (ע"ע 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ).
3. להגיש תביעה כנגד הגוף המבטח שמנהל את הביטוח הפנסיוני, ככל שאותו גוף הפר את החובה לוודא שהמעסיק אכן מעביר אליו את ההפרשות הפנסיוניות, ואף לתבוע את המעסיק במידה שהוא אינו עושה זאת. לפיכך, ככל שהגוף המוסדי התרשל ולא תבע את המעסיק בזמן, רשי העובד לתבוע גם אותו. בפסיקה נקבע שהעובד העובד רשאי לבחור את מי ברצונו לתבוע, את המעסיק ו/או הגוף המוסדי, אולם רצוי שהוא יפעל למיצוי זכויותיו כלפי הגוף המוסדי ולו במקביל לתביעה כנגד המעסיק, וזאת מכח עקרון הקטנת הנזק הליך (ע"ע 201/09 ג'ורג' טורעני נ' חנא ראשד ז"ל).
4. להגיש תביעת חוב בפני המוסד לביטוח לאומי, במידה שהמעסיק הפך לחדל פרעון ולא ניתן להיפרע ממנו. עם זאת, בגין תביעה זו ניתן לקבל שיפוי רק עד 12 חודשים אחרונים להעסקה.
5. להגיש תלונה כנגד המעסיק בפני יחידת האכיפה של חוקי העבודה של משרד הכלכלה.

חוששים שמא המעסיק או המעסיקה רומסים את זכויותיכם? בדקו את היתכנותה של תביעה בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה עם עורך דין פנסיה מטעם משרדנו. משרד עורכי דין דוד סער מחזיק בניסיון עשיר בייצוג עובדים ועובדות שזכויותיהם הופרו ונרמסו החל משנת 2001. לצדנו, אלפי הצלחות בהם מיצינו את זכויותיהם של לקוחותינו.

בכל שאלה והתייעצות, צרו עמנו קשר טלפוני או השאירו פניה, ועורך דין מומחה ישוב אליכם בהקדם.