סיפור המקרה החל בעובדת חברת שמירה שהגישה תביעה כנגד חברת החשמל וכנגד חברת השמירה (מעסיקתה), בעניינים שונים הקשורים לדיני עבודה ולרבות נושא הפלייתה בעבודה מחמת מינה. בפסק דין של ביה"ד האזורי לעבודה, נקבע כי אכן העובדת הופלתה לרעה, בכך שמעסיקתה לא אפשרה לה ליטול חלק בקורס בעל מאפיינים ביטחוניים, זאת על רקע מינה.
כן נקבע ע"י ביה"ד, כי חברת החשמל לקחה חלק פעיל בהחלטה זו שלא לאפשר לעובדת לקחת חלק בקורס ובכך הביאה לפיטורי העובדת מחברת השמירה (החברה הקבלנית), ומשכך על חברת החשמל לפצות את העובדת בפיצויים ללא הוכחת נזק בסך של 70,000 ₪.
העניין הגיע לפתחו של ביה"ד הארצי לעבודה, שנדרש, בין היתר, לשאלה, מתי ובאילו מקרים תורחב פרשנות המושג "מעסיק" כך שיחול גם על מזמין השירות, חברת החשמל במקרה שלפנינו.
ביה"ד קבע כי קיימים שני אלמנטים בסיסיים, אותם צריך לבחון טרם מתן הוראה על הרחבת הפרשנות הנ"ל:
א. מידת הפגיעה בשוויון וחומרתה
ב. מידת התרומה או פוטנציאל התרומה של מזמין השירות לפגיעה בשוויון.
כמובן, שככל שהפגיעה גדולה וחמורה יותר, הרי שכך תגדל הנטייה להכיר במזמין השירות כמעסיק בפועל של העובד לצורך חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
דוד סער, עו"ד
