התובע עתר לקבל זכויות עבודה שונות שנגרעו ממנו לטענתו, וכן פיצוי בגין אי קיום שימוע טרם פיטוריו.
ביה"ד קבע בפסק דינו, בהתייחס לנושא השימוע, כי עדותו של העובד הייתה מגמתית ומשכך קיבל את עדותם של המעסיקים על כך שהתקיים שימוע. כן ציין ביה"ד בפסק דינו, כי גם אם לא קויים שימוע, כטענת העובד, הרי שלאור העובדה שלא נגרם לו כל נזק כתוצאה מאי קיום השימוע, עד כדי כך שהגיב להודעת הפיטורים במילה "סבבה", ביצע חפיפה מרצון למחליפו ואף הודה שהפיטורים לא היו בבחינת הפתעה מוגמרת אצלו – אין מקום לפסוק לו פיצוי בגין רכיב זה.
לטעמנו, שגה ביה"ד בעניין זה, שהרי מטרת הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין (היעדר שימוע), אינה לפצות את העובד בגין נזקים שנגרמו לו, אלא עצם העובדה שההליך לא היה תקין ונעשה בניגוד לכללים המעוגנים בחקיקה ובפסיקה, מזכים את העובד לפיצוי ומעולם לא נקבע, שהדבר כרוך בנזקים שנגרמו לעובד אם לאו.
דוד סער, עו"ד
