יחסי עובד- מעביד- אימתי?

מאת:

לא אחת נוהגים מעסיקים במשק לאורו של מנהג קלוקל, ולפיו, היות ואינם חפצים לשלם לעובדיהם את זכויותיהם הסוציאליות, הם מחתימים אותם על "הסכם" ולפיו "אין מתקיימים יחסי עובד מעביד", ומשלמים להם סכום חודשי בלא כל זכויות סוציאליות, ובלא תלוש משכורת, וזאת כנגד חשבונית מס אשר העובד מתבקש להנפיק למעביד. בתי הדין לעבודה נוהגים לתקוף חדשות לבקרים נוהג קלוקל זה, והם קבעו את "מבחן ההשתלבות" ולפיו מקום בו עובד משתלב במקום העבודה, כפוף לנהליו ומעסיקיו, אינו משתמש בציוד אישי שלו ואינו מספק את השירות דרך עסק שבבעלותו, הרי ש"נותן השירותים" יחשב כעובד לכל דבר ועניין, על אף שאינו מקבל תלוש משכורת.

עם זאת, בית הדין לעבודה יבחן כל מקרה לגופו, וישנם מקרים נדירים שבהם יקבע כי הימנעות מהנפקת תלוש שכר אכן משקפת את המציאות כהוויתה – ועסקינן ב"נותן שירותים עצמאי" ולא ב"עובד". כך היה הדבר בפרשת תעא (ת"א) 6904-07 עזרא נוה נ' מכללת רעננה (ניתן ביום: 4.1.12).

באותה פרשה שותפות בת 12 חברים שהתאגדה במטרה לשקם כלכלית את "מכללת רעננה" קבעה כי אחד מחבריה, הוא התובע, ישמש "מנהל תפעול פיתוח ושיווק" בשכר סמלי של 25,000 ₪. בעקבות יחסי עבודה עכורים, הוחלט בישיבת השותפות על הפסקת עבודתו באופן "מכובד", וסוכמו תנאי פרישתו. אולם, בנסיבות שבהן לטענת התובע, הזכויות הסוציאליות שהובטחו לו במסגרת הסכם פרישתו לא שולמו לו, וחברי השותפות התכחשו להן, הגיש הוא תביעה זו. בית הדין האזורי לעבודה מצא כי חרף התקיימותם של סממנים מסוימים להשתלבותו בעבודה כמנהל תפעול ושיווק, וכממלא מקום המנכ"ל, בסופו של יום – סממנים אחרים המעידים על כך שהתובע סיפק לשותפות שירותים כעצמאי, גוברים, ועל כן נפסק כי לא נתקיימו בין התובע לבין השותפות יחסי עובד מעביד.

בחינת ההסכמות בין התובע לבין השותפות הובילה את בית הדין לעבודה למסקנה כי לא הייתה כוונה של כל הצדדים המעורבים בהסכם להעניק לתובע מעמד של "עובד" או "מנכ"ל" עם זכויות סוציאליות, אלא למנותו לתפקיד של שיווק ותפעול במסגרת רצונה של השותפות לפתח את המכללה כלכלית ולפקח על הנעשה בה, ולראיה, לא סוכם דבר באשר לזכויותיו הסוציאליות. בית הדין לעבודה מצא כי ככל שתפקידו של התובע הורחב, אין זה מלמד על היותו עובד – אלא על כך שהתובע נטל על עצמו, בלא כל רשות או הסכמה מצד השותפות, תחומי אחריות רחבים יותר. כן נמצא כי בנסיבות שבהן התובע, במהלך שנות מילוי תפקידו, עשה דין לעצמו, נטל לעצמו חופשות ארוכות ולא דיווח לאיש בשותפות על פעולותיו, לא ניתן לומר שהיה עובד.

אי לכך, תביעתו לרכיבי שכר שונים ותנאים סוציאליים – נדחתה.

הנה כי כן, לעיתים קרובות גם כאשר העובד אינו מקבל מן המעביד תלוש שכר, ואינו מוגדר כ"עובד" באופן רשמי, יראה בית הדין לעבודה את היחסים כיחסי עבודה לכל דבר, אולם לא בכל מקרה, והמקרה שהובא לעיל הוא דוגמה טובה לכך. אשר על כן, עובד אשר לא קיבל ממעבידו זכויות של עובד ומבקש לבדוק את סיכוייו לזכות בתביעה בבית הדין לעבודה, מוטב שיפנה לעורך דין דיני עבודה לצורך הערכת סיכויי תביעתו.

עורך דין לדיני עבודה

ד"ר דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור