יחסי וזכויות עובד ומעביד

לאורך השנים נקבעו חוקים, תקנות ופסיקות כלליות במסגרת בתי הדין לעבודה המהווים כלי עזר בפתרון של מחלוקות בין העובדים למעסיקיהם. כל אלו מהווים את הבסיס בכל מחלוקת שנוצרת בין שני הצדדים, בין אם זו הגיעה לכותלי בית הדין לעבודה ובין אם הגיעה לפתרון בשלב מוקדם יותר.

בסיס היחסים והמחלוקות בין העובדים למעסיקים

על מנת לנהל בית עסק או חברה באופן ראוי ותקין זקוקים המעסיקים לצוות עובדים המחזיקים כל אחד ואחת בהתמחויות שונות. בתמורה לעבודתם אמורים המעסיקים לשלם לעובדים שכר הוגן במסגרת חוזה עבודה שבו מוגדר אופן ההתקשרות בין שני הצדדים, תנאים שונים והזכויות והחובות של כל צד.

במקרים ובהם אחד הצדדים חש כי הוא נפגע או קופח, יבקש אותו צד לממש בעצם את שהוסכם בחוזה העבודה. מנגד, הצד הנתבע יראה ויחווה את אותה סיטואציה באופן שונה ולא ייעתר לצד הפגוע.

מי בעצם פוסק בעת מחלוקת בין עובד ומעסיק?

ברמה השיפוטית הגוף שאחראי והמוסמך באופן בלעדי לשון בנושאי מחלוקות אלו הם בתי הדין לעבודה. בתי הדין לעבודה מסתמכים כמובן על החוקים ופסקי דין קודמים על מנת לגבש החלטה ולתת פסק דין בעת מחלוקות המגיעות אליהן.

כל דיון במסגרת בתי הדין לעבודה עוסק קודם בשאלה המקדמית האם התקיימה מערכת יחסים בין העובד למעסיקו. בהינתן והתשובה לשאלה זו חיובית יוכל בית הדין לעבודה לדון בנושא שהובא לפניו. במקרים ובהם בית הדין לעבודה קובע כי לא התקיימה מערכת יחסים של עובד ומעביד, יוביל הדבר לביטול המשפט והדיונים, שכן הסמכות לדון בתיקים מסוג זה נתונה לערכאת שיפוט אזרחית.

ליצירת קשר עם משרד עורכי דין דוד סער לחץ כאן

המבחנים בעזרתם נמדדים יחסי עובד ומעביד

בתי הדין לעבודה, גיבשו בפסיקתם מספר מבחנים שעל פיהם ניתן לקבוע האם קיימת מערכת יחסים בין עובד ומעביד. שילוב של מספר מבחנים יחד ובחינתם למקרה ספציפי, יאפשרו להגדיר את אותה מערכת יחסים בין השניים.

אחד מהמבחנים הוא מבחן ההשתלבות. במבחן זה נבחנת הקביעה האם העובד משולב בעסק או חברה באופן חוזי או שיש ושילובו נעשה בדרכים אחרות.

לצד שאלת "כן" ו"לא" ברורה שצריכה לעלות בבדיקת מבחן ההשתלבות, יבחן בית הדין לעבודה האם העבודה מצד העובד הינה עבודה שולית הנעשית בעסק או החברה, או עבודתו מהווה נדבך חשוב, רחב ומשמעותי ומהווה חלק אינטגרלי מפעילות העסק ו החברה, ובעת היעדרות העובד אופן העבודה במקום נפגע בצורה משמעותית וקיים קושי מהותי וניכר ביכולת ליצור ולתת שירות.

בחינה נוספת של בית הדין לעבודה היא האם לאותו עובד עסק משלו אשר מעניק בעצם שירותים חיצוניים מהמסגרת בה הוא עובד. כאן תשאל השאלה האם אותו עובד מספק חשבונית מס למעביד ומכאן שייתכן ולא יגדיר בית הדין לעבודה מערכת היחסים של השניים באופן אוטומטי כמערכת יחסים של עובד ומעביד.

מבחן חשוב נוסף של בית הדין לעבודה הוא מבחן הפיקוח והשליטה. כאן יבחן בית הדין לעבודה את רמת ומידת הפיקוח שיש למעביד על העובד. ככל שקיימת רמת פיקוח ושליטה גבוהה יותר מצד המעסיק, כך יש סיכוי כי בית הדין לעבודה יגיע למסקנה שאכן מדובר בקיומם של יחסי עובד מעביד.

פנייה של העובד לייצוג של עורך דין

כמו במקרים משפטיים אחרים, גם כאן שמורה זכותו של העובד לפנות לייצוג אצל עורך דין דיני עבודה אשר ייצג אותו מול המעביד, מול באי כוחו של המעביד ובהליך במסגרת בית הדין לעבודה.

השימוש בשירותיו של עורך דין רצוי לבטח במקרים בהם קיימת מחלוקת מורכבת בין שני הצדדים, כשבה על העובד לפעול באופן שיוביל את בתי הדין לעבודה להבין כי נעשה לו עוול. העזרות בעורכי דין במקרים אלו הופכת קריטית ממש ויכולה לקבוע האם ימצא עצמו העובד כמי שנפגע ויקבל פיצוי ראוי על כך.

משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג עובדים אשר קיים ספק רב לגביהם בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד בינם לבין מעסיקיהם. הניסיון מלמד כי עובד שנלחם על זכויותיו להכיר בו כעובד מן המניין של מעסיקו, חייב לעשות זאת עם ליווי וייצוג של עורך דין מקצועי ומנוסה, אשר ידע ליישם את המבחנים שנקבעו בפסיקה, לטעון את הטענות הרלוונטיות ולצרף את המסמכים התומכים בכך.

לקביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין דוד סער לחץ כאן