בתיק תע"א 3488/07 חנוך חשאי נ' דו רכב ותחבורה נדון המקרה הבא: מר חנוך חשאי (להלן: "העובד") הועסק כמכונאי בדו רכב ותחבורה (להלן: "המעביד"). העובד עבד תקופה של 27 חודשים. בחמשת החודשים האחרונים לתקופת העסקתו, שהה העובד בחופשת מחלה עקב תאונת עבודה, כאשר בתקופה זו לא הופרשו עבורו כספים לביטוח המנהלים. העובד טען כי על המעביד היה להמשיך ולהפריש כספים עבורו לביטוח המנהלים בתקופה בה נעדר מעבודתו. המעביד לעומת זאת טען, כי אין כל מקור חוקי המחייב אותו בתשלום הפרשות לביטוח מנהלים בתקופה בה נעדר העובד מעבודתו עקב חופשת מחלה.
פסיקת בית הדין:
כבוד השופט יצחק לובוצקי טען, שלהבדיל מעובדת הנמצאת בחופשת לידה או שמירת הריון, אשר לגביה ישנו הסדר מיוחד בנושא (סעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים התשי"ד, 1954), אין במקרה כגון זה כל מקור חוקי. נוצר מצב ולפיו עובד הנמצא בתקופת מחלה – ניזוק.
בית הדין החליט להתערב, במקום בו יש "שתיקה" של המחוקק, וקבע כי כל עוד אין הסכמה אחרת, במצב בו מתקיימים יחסי "עובד- מעביד" והפסקת עבודתו של העובד נעשתה בעל כורחו ומטעמים הקשורים בעבודתו, ימשיך המעביד להפריש כספים עבור העובד לקרן הפנסיה או לחברת הביטוח. המעביד יישא למעשה "בנזק הפנסיוני" שנגרם לעובד כתוצאה מתאונת העבודה ומהיעדרותו מהעבודה.
בסופו של יום נקבע כי העובד זכאי להפרשות פנסיוניות גם עבור תקופת היעדרותו ממקום עבודתו, בגין תאונת העבודה.
דוד סער, עו"ד
