חדירת המעסיק לדוא"ל של עובד

מאת:

בפסק דין תקדימי של בית הדין הארצי לעבודה, ע"ע 90/08 טל איסקוב נ' מדינת ישראל, קובע בית הדין עקרונות מנחים בנוגע למעקב וחדירה של מעסיק לתיבת הדואר האלקטרוני של עובדו. בפסה"ד, המשתרע על כ-70 עמודים, מונה תחילה בית הדין 3 הנחות מוצא כדלקמן:

א. מכוח זכות המעסיק לקניין והפררוגטיבה שלו ברכושו במקום העבודה, בידי המעסיק לקבוע

אם ועד כמה רשאים העובדים לעשות שימוש בטכנולוגיות האינטרנט לצרכיהם הפרטיים.

ב. לעובד אין זכות קנויה במחשב ככלי עבודה, והשימוש שהוא עושה בטכנולוגיות מידע ובאמצעי תקשורת אלקטרוניים במקום העבודה, נועד למטרות עבודה ולא לצרכיו האישיים של העובד. עם זאת, הטלת איסור גורף על שימוש באינטרנט לצרכיהם הפרטיים של העובדים עשויה להיות בלתי מעשית ובלתי מציאותית.

ג. בָּעַלוּתוֹ הקניינית של המעסיק על המחשב וטכנולוגיות המידע והשימוש בהם במקום העבודה, אינה מאפשרת לו לפגוע בזכות העובד לפרטיות.

על רקע הנחות מוצא אלה טווה בית הדין מס' תנאים מוקדמים על פיהם מחויב המעסיק לפעול:

  1. על המעסיק לקבוע מדיניות מאוזנת בכל הנוגע להקצאת מרחב וירטואלי פרטי לעובד בשימושי המחשב במקום העבודה, המותר והאסור וגבולותיהם.
  2. ככל שמתקיימת פעילות פוגענית או פלילית של העובד, בתנאים המצדיקים מעקב המעסיק אחר שימושי המחשב שעושה העובד במקום העבודה, על המעסיק להקפיד על עקרון המידתיות.
  3. במסגרת עקרון הלגיטימיות המעקב חייב להיות מוגדר בגבולותיו, חוקי ובתום לב. המעקב יתקיים מטעמים שיש בהם עניין רלבנטי ישיר של המעסיק ומאינטרס לגיטימי של צרכי העבודה.
  4. עקרון צמידות המטרה, המעסיק אינו רשאי לעשות שימוש במידע החורג מן המטרה הראשונית לשמה נאסף.
  5. עקרון השקיפות מחייב את המעסיק להביא לידיעת העובדים בפירוט ובבירור את המדיניות שנקבעה בנוגע לשימושי המחשב במקום העבודה, ולהסביר בפירוט את אופן יישומה של מדיניות המעקב אחר תכתובות אי-מייל של העובד.
  6. מן הראוי לעגן עקרונות אלה במפורש בחוזה העבודה.

בית הדין יוצר בפסק דינו אבחנה בין תיבות דוא"ל שבבעלות המעסיק לכאלה שבבעלות העובד, כאשר התיבות שבבעלות המעסיק נחלקות לתיבה מקצועית ותיבה שהעמיד המעסיק לצרכיו האישיים של העובד.

בכל הנוגע לתיבה מקצועית המיועדת לצרכי עבודה בלבד, רשאי המעסיק לקיים פעולות ניטור ומעקב אחריה, כולל חדירה לתכתובת המקצועית שבה בכפוף לעקרונות הנ"ל. עם זאת נקבע, כי אם קיימת בתיבה זו תכתובת אישית של העובד בניגוד למותר, המעסיק אינו רשאי להיכנס לתוכה אלא במקרים חריגים, וגם אז, עליו לבקש ולקבל מראש את הסכמת העובד לכך.

לגבי תיבה שהעמיד המעסיק לצרכיו האישיים של העובד – אם מדובר בתיבה מעורבת המשמשת לצרכי עבודה ולצרכים אישיים גם יחד, המעסיק יהיה רשאי לחדור לתיבה זו רק אם התקיימו תנאים מוקדמים של נסיבות חריגות המצדיקות זאת, וכן נדרשת הסכמה ספציפית של העובד לכל פעולת חדירה של המעסיק לתוכן התכתובת האישית שלו, וכך גם לגבי חדירה לתיבה אישית נפרדת המשמשת לצרכיו האישיים של העובד.

עוד נפסק, כי המעסיק רשאי להתיר לעובד גישה לתיבה חיצונית פרטית במקום העבודה (דוגמת gmail, walla וכו') ואינו יכול לקיים מעקב או לחדור לתיבה זו, אלא באמצעות צו שיפוטי לחיפוש ותפיסה של ראיות פוטנציאליות, מסוג צו אנטון פילר, אשר יינתן בנסיבות חריגות ביותר.

בנוסף בית הדין מרחיב את ההגבלות המוטלות על המעסיק בקובעו כי אף תכתובות אי-מייל אישיות של עובד שנמצאו בפח האשפה במקום העבודה, תהינה חסויות ותוגשנה לביהמ"ש כראיות רק בהתקיים ההגבלות שפורטו ברשימה זו, כל זאת מתוך ההנחה כי עצם הימצאותה של תכתובת בפח האשפה, אינה מעידה על הסכמת העובד לכך שהמעסיק יעשה שימוש כלשהו באותה תכתובת, ואינה מעידה על הסכמת העובד להגשתה על ידי המעסיק, כראיה בהליך המשפטי המתנהל ביניהם.

נקודה למחשבה:

ההלכה היהודית אומרת כי במצב האידיאלי מי שעובד צריך לתת את זמנו ודעתו לביצוע עבודתו ולא לחרוג מהזכויות המגיעות מתוקף החוק, שהוא גם מנהג המדינה, מחשש ל"גזל מעביד". כשמצד שני מי שמעסיק עובדים צריך להיות קשוב לצרכיהם, כשגם הוא צריך לעמוד על זכויותיהם מתוקף אותו מנהג מדינה.

ד"ר דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור