לרוב, אנשים העובדים במקומות בהם ישנו ארגון או ועד עובדים, מניחים כי גופים אלו דואגים לרווחתם המקצועית ולזכויותיהם השונות ואכן, במרבית המקרים כך הוא המצב.
עם זאת, קיימת חשיבות רבה להכרת זכויות העובד. ישנן זכויות אשר חלות על כלל העובדים במשק, שמקורן בחוקים המכונים "חוקי מגן" וישנן זכויות שמקורן בהסכמים שונים. חוקי המגן וביניהם, חוק פיצויי פיטורים, חוק חופשה שנתית וכיו"ב, נועדו להגן על העובד ואין הוא יכול לוותר או להתנות עליהם. בנוסף לאלו, קיימים גם הסכמים וחוקים סקטוריאליים, כגון: הסכמים קיבוציים שנועדו לאגד הוראות בענייני העובדים המשתייכים לאותו הסכם, חוקשירות המדינה (גמלאות) והתקשי"ר, המיוחסים לסקטור עובדי המדינה ורשויות מקומיות ועוד כיו"ב. הפעם אתייחס למקרה בו אדם עבד ברשות מקומית, נפטר והותיר אחריו בן/בת זוג וילדים קטינים (שאירים). לעובד כזה זכויות מגן וכן זכויות מכח הסכם קיבוצי הקרוי "חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות בישראל". לשאירי הנפטר זכויות שונות, וביניהן: קבלת כספים להם היה זכאי העובד אילולא נפטר, משכורת העובד שטרם שולמה, פדיון ימי חופשה ודמי ההבראה שנצברו לטובתו עד למועד פטירתו, פדיון ימי מחלה, קבלת הכספים והזכויות שנצברו בקופות גמל וקרנות השתלמות, אם היו כאלה וכן כספי ביטוח למקרה מוות, אם היה הנפטר מבוטח בביטוח הדדי או אחר. כך גם, אם עבד הנפטר למעלה מ-3 שנים, אזי יהיו זכאים השאירים גם ל"קצבת שאירים" בהתאם ל"חוק הגימלאות" ולדוגמא, בן זוג, כל עוד לא נישא בשנית, יקבל 40% ממשכורתו הקובעת של המנוח, יתום, יקבל 10% מהמשכורת ועוד. בנוסף, ישולמו לשאירים, שלושה תשלומים חודשיים בגובה המשכורת שהיה מקבל הנפטר אילו המשיך לעבוד, בניכוי סך קצבת השאירים המגיעה להם בעד תקופה זו. יש לציין כי לשאירי נפטר, זכויות נוספות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. לסיכום: קיימת חשיבות רבה לאמור בתלושי השכר של הנפטר וכן למסמכים השונים עליהם חתם, כמו פוליסות ביטוח וכו', שכן מעיון באלה, ניתן ללמוד אודות הכספים העומדים לזכות השאירים.
דוד סער, עו"ד
