רשימה זו נוגעת לכל אלו אשר עובדים שכירים במקום עבודה ואשר המעסיק לא מעביר את חלקו וחלק העובד לקופת הגמל. מקרים אלו ייתכנו כאשר המעסיק נמצא בקשיים כלכליים אך עדיין לא במצב של פירוק, או כאשר בוחר המעסיק להשהות את העברת הכספים מכל מיני טעמים של העדפת הוצאות שונות על פני כספי קופת הגמל, או סתם רצון לייפות את יתרותיו בבנק על גבו של העובד. למרבה הצער, קיימים מקרים רבים מאד שהמעסיק מנכה משכרו של העובד אך לא מעביר זאת לקופת הגמל, וכך נמצא העובד חסר את ההפרשות של המעסיק ושלו בקופה. העובד, על פי רוב, לא יכול לדעת האם המעסיק מעביר לקופת הגמל את הפרשות והדבר מתגלה בדרך כלל רק בסוף שנה, כאשר קופת הגמל מדווחת לעובד על יתרותיו. לעניין זה אציין, כי תחת הקטגוריה של קופת גמל נכללים בין היתר קופות גמל בבנקים, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה ועוד כיוצ"ב.
ובכן, כדאי לדעת כי באי העברת כספי הגמל מצד המעסיק, יכול העובד לבוא בתביעה נגד קופת הגמל על מנת שזו תשפה אותו בכל הכספים שלא הועברו לזכותו. אין העובד חייב לריב או להתעמת עם המעסיק. מי שאחראי כלפיו זו קופת הגמל וברי כי נוח יותר ויעיל יותר לריב איתה מאשר עם המעסיק. החוק והפסיקה ציידו את העובד בזכויות רבות כלפי קופת הגמל. החובה לגבות מהמעסיק את הפיגורים חלה על קופת הגמל מכח סעיף 19 לחוק הגנת השכר. לא זו אף זו, אלא שהמעסיק עלול לחוב בפיצויי הלנה לקופת הגמל – סנקציה שהיא חריפה מאד. יצויין כי החובה על המעסיק היא להעביר בזמן את הכספים לקופה ועפ"י תיקון לחוק מיום 6.11.2005, חל שינוי בתקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופת גמל), התשי"ד-1964 ונקבע כי: "מעבידים מחוייבים להעביר במזומן, לקופת הגמל את התשלומים בגין עובדיהם – לא יאוחר מן המועד המוקדם מבין אלה: שבעה ימי עסקים מתום תשלום המשכורת החודשית לעובד, או 15 ימים מתום החודש שבעדו על המעביד לשלם את המשכורת לעובד. יש להדגיש, כי במקרים קיצוניים בלבד, תהיה הקופה פטורה מחבותה כלפי העובד, דא עקא שמקוצר היריעה לא ניתן להרחיב בעניין זה. ל ס י כ ו ם: מסתובבים ביננו רבים מאד אשר החסכון החשוב ביותר שלהם – ההפרשות לביטוח ו/או לתגמולים במקום העבודה – נפגעים. מומלץ לא להזניח הטיפול בכך, ויש לפעול, אם לבד או באמצעות עו"ד, לטיפול בגבייה.
דוד סער, עו"ד
