זכאות לפיצויים במקרה של אי מסירת הודעה לעובד על תנאי עבודתו בכתב
מאת: עו"ד דוד סער
בית הדין הארצי לעבודה, בע"ע 154-10 קלרה שניידר נגד ניצנים אבטחה בע"מ מתאריך 03/05/11, דן בערעור שהוגש על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה תביעת עובדת כנגד מעבידה. בית הדין הארצי לעבודה, דן, בין יתר הסוגיות, בשאלת זכאות עובדת לפיצויים בגין הפרת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב – 2002.
בית הדין הארצי לעבודה, קבע כי חוק הודעה לעובד, מטיל חובה על מעביד למסור לעובד, תוך 30 ימים לכל המאוחר ממועד תחילת עבודתו, הודעה בכתב, בה יפורטו תנאי עבודתו של העובד, כאשר החוק אינו מסתפק בהטלת חובה כללית ומפרט את העניינים שיש לכלול בהודעה, את צורת ההודעה ואת החובה להודיע על שינויים בתנאי ההודעה.
בית הדין הארצי לעבודה, הוסיף כי הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו, אינה עניין טכני, אלא מהווה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה ומטרתה ליידע את העובד באופן שקוף ומלא בדבר תנאי עבודתו, לייתר אי הבנות וסימני שאלה ולמנוע מחלוקות בין הצדדים. בית הדין הארצי לעבודה ציין, כי להפרת החוק, יש השלכות במישור היחסים המשפטיים בין העובד למעביד. כך למשל, הפרת החוק עשויה להעביר את נטל הראיה למעביד, בכל מקרה של מחלוקת על תנאי העבודה, או להטיל על המעביד לפצות את העובד, ללא צורך בהוכחת נזק. בית הדין הארצי לעבודה הדגיש, כי במסירת הודעה בעל פה אין די ואין בה, כדי ליתר את החובה הכלולה בחוק למסור הודעה מפורטת בכתב.
ד"ר דוד סער, עו"ד