במסגרת בקשתו נמנו כ- 100 מסמכים שונים. העובד מצידו, הגיש תצהיר מתאים לבית הדין, במסגרתו השיב מה עלה בגורל המסמכים ואילו מסמכים כבר אינם בידו.
בית הדין נתן החלטה בבקשה ובה כתב כך: "משנתמכה תשובתו של התובע בתצהיר ערוך כדין, אין מקום למתן הוראות נוספות בעניין זה".
הנתבע לא הסתפק בהחלטה זו, והתעקש לקיים דיון לגופו של עניין לגבי כל אחד ואחד מהמסמכים הנדרשים, משכך ערער הוא על החלטת בית הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 46413-07-18).
ביה"ד הארצי דחה את בקשת הערעור של הנתבע בנימוק תמציתי לפיו, בית הדין האזורי אינו נדרש לנהל הליך בגין כל אחד מהמסמכים הנדרשים ע"י בעל דין, שעה שדחיית בקשתו נסמכה על תצהיר מפורט של בעל הדין שכנגד.
ביה"ד הארצי לקח בחשבון החלטתו, את העובדה שבתיק נצברו כבר 268 מסמכים שונים, ואשר מרביתם סביב ההליכים המקדמיים בתיק ומשכך סבר ביה"ד, שיש לקדם את התיק ולא לעכבו בניהול דיונים נוספים לגבי כל מסמך ומסמך.
דוד סער, עו"ד
