התעמרות במקום העבודה

תופעת ההתעמרות במקום העבודה נחשבת לרחבה, כשנתונים שנאספו מראים כי מחצית מהשכירים בישראל חוו הצקות שונות במקום עבודתם. שכיחות התופעה עדיין לא הביאה לאפשרות של עובדים לתבוע את אותו אדם שהתנכל אליהם אלא אם הוא מעסיקם הישיר.

לפתחיהם של עורכי דין מגיעים לא פעם מקרים של התעמרות במקום העבודה. מדובר בתופעה רחבה למדי שגורמת לאותם העובד או העובדת להגיע למקום עבודתם בתחושה קשה, כשלא פעם הם אלו הנאלצים לעזוב את אותו מקום כדי להימנע ממפגש יום יומיומי עם הגורם המתנכל שלא חדל מהתנהגותו.

כיצד התעמרות במקום העבודה באה לידי ביטוי?

התעמרות יכולה לקרות תחת מספר רחב של התנהגויות של עובד אחד כלפי אחר.

בין היתר חווים עובדים שכירים רבים יחס משפיל ומזלזל מעובד מקביל או ממי שאחראי עליהם: פגיעה בפרטיותם, בידוד מקצועי, קללות, צעקות, האשמות שווא ועוד.

ברוב המקרים, אם כי יש יוצאים מן הכלל, התעמרויות אלו יקרו כנגד עובדים שדרגתם המקצועית נמוכה ויגיעו מעובדים ותיקים ובעלי סמכות וכמובן יקרו גם ישירות מהמעסיקים עצמם.

מי שניסתה להוביל מהלך של חוק בנושא מפורש זה, היא חברת הכנסת מרב מיכאלי בשנת 2015. הצעת החוק של מרב מיכאלי הגדירה התעמרות במקום העבודה כהתנהגות שחוזרת על עצמה כלפי אדם, כשהתנהגות זו יוצרת עבור אותו אדם סביבת עבודה עוינת, משפילה ומבזה באופן שמביא לכך שאין הוא מסוגל ויכול לבצע תפקידו כראוי.

במסגרת אותה הצעת חוק, לבית המשפט יש סמכות לפסוק פיצוי של עד כ-120 אלף ₪ ללא צורך בהוכחת נזק.

לצד כך, מתייחס החוק למחויבותם של המעסיקים השונים, בדומה לחוק למניעת הטרדה מינית, לנקוט מספר אמצעים סבירים על מנת לנסות ולמנוע מראש מקרים אלו, ובהם קביעה של תקנון המתייחס לנושא ההתעמרות וקביעת מנגנון מסודר להגשת תלונה.

ביטוי לנושא בחוק

ביטוי לאיסור של אדם להתעמר באדם אחר במקום העבודה מבוסס קודם כל, בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וזאת לצד חובת תום לב מוגברת במסגרת דיני העבודה, ואף מחובתם של המעסיקים לספק לעובדיהם סביבת עבודה נעימה, הוגנת ובטוחה.
לצד אלו, חשוב לציין שהמחוקק בישראל טרם התפנה לחוקק חוק מפורש המתייחס ישירות לתופעה הרחבה של התעמרות במקום העבודה.

כאמור, בשנת 2015, באמצעות חברת הכנסת מרב מיכאלי, אושרה בכנסת הצעת החוק בקריאה טרומית, כשקריאה זו היא שלב הדיון המוקדם. אולם מעבר לכך, לא זכתה אותה הצעה להתקדם לעבר שלב הקריאה הראשונה.

לשיחה עם עורך דין מומחה לדיני עבודה >>>.

את מי תובעים?

אלו החווים התעמרות במקום העבודה אינם יכולים לתבוע את אותו אדם שהתעמר נגדם אלא לתבוע אך ורק את המעסיק עצמו.

גם במקרים ובהם המעסיק פעל ככל שיכל בכדי למנוע מקרים אלו וקידם, בין היתר, קוד התנהגות לכלל עובדיו, עדיין – תביעה כנגד התעמרות שקרתה אצלו תוגש כנגדו ולא כלפי אותו עובד מתעמר.

עורכי דין המייצגים עובדים שסבלו מהתעמרות במקום העבודה, מדגישים כי קיימת אף דרך בתביעה ישירה של אותו אדם שהתעמר בהם. כאן ניתן להגיש בעצם תביעת נזיקין וזאת במקביל לתביעה שהוגשה כנגד המעסיק בבית הדין לעבודה. בתביעת הנזיקין יצטרך אותו עובד בעצמו, במידה והואשם בהתעמרות, בפיצוי כספי עבור אותו אדם בו התעמר.

דוד סער הינו עורך דין מומחה לדיני עבודה. משרדנו מספק את שירותיו משנת 2001, ובצוותו נמנים עורכי דין לענייני עבודה מומחים בתחומם אשר יעשו את המיטב כדי להבטיח את מיצוי זכויותיך.

לצד הבקיאות של צוותינו בחקיקות והתקנות הסבוכות של דיני העבודה, אנו מתווים יחד עם לקוחותינו אסטרטגיה משפטית המותאמת לאופיו של התיק ונסיבותיו.

התייחסות בתי המשפט למקרים

חשוב לציין כי לא כל הרמת קול או יחס לא ראוי מצד המעסיקים מהווה עילה מוצדקת להגשת תביעה מצד העובדים.

מנגד, בתי המשפט כן יתנו משקל לתביעה של עובד אם ייווכחו לדעת ולהבין כי תביעתו כנגד מעסיקו מבוססת על מספר רחב של אירועים לאורך זמן, כשאלו בעצם מבטאים אופן התנהלות ממושך שיש בו להיות משמעותי ולהביא לפגיעה רגשית ומורלית בעובד.

עורך דין מקצועי ומיומן בתחום דיני העבודה, אשר בקיא בתחום ומכיר את פסיקת בתי הדין לעבודה, יוכל לאבחן מקרה כזה או אחר ולהמליץ לעובד אם יש לו קייס או לא.

משרד עורכי דין דוד סער בעל ניסיון רב שנים בתחום דיני העבודה – מעל 20 שנות וותק, אשר מכיר מלפני ומלפנים את תחום דיני העבודה על בוריו, ובכלל זה בעל ניסיון בייצוג עובדים אשר חוו התעמרויות מן הקשות ביותר במקום עבודתם, והביא לתוצאות מרשימות.

סובלים מהתנכלות במקום העבודה? מוזמנים ליצור קשר >>> משרד עו"ד דוד סער.

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן