העובד לא יכול לשבת ויפוצה ב-50,000 ₪!
מאת: עו"ד דוד סער
23.4.2014
עובד שעבד בסה"כ חודשיים וחצי כפקיד קבלה במכון כושר, הגיש תביעה כנגד מעסיקו בטענה כי המעסיק (מכון הכושר) הפר את הוראות החוק: הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ו- 2007 (להלן: "החוק"). ההוראה הבסיסית בחוק קובעת כי חובתו של המעביד להעמיד לרשות העובד כיסא במקום העבודה, ונאסר על המעביד למנוע מעובד ישיבה במהלך העבודה, זאת בכפוף לחריג בחוק, המאפשר עבודה ללא ישיבה, רק כאשר ביצוע הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.
יש לציין כי בכל הנוגע להפסקות, מוטלת חובה מוחלטת על המעביד לספק לעובדים כיסאות ולאפשר להם ישיבה. לדרישה זו אין שום החרגה. החריג לחוק יפורש בצמצום ורק במקרים נדירים ויוצאי דופן ניתן יהיה לקבל טענה זו. כך לדוגמא, גם לעובדי שמירה ואבטחה שרוב זמן עבודתם נעשית בעמידה, יש לאפשר להם לשבת תוך כדי העבודה, כדי שיוכלו להחליף כוח. בפסק הדין מפורטים השיקולים שיובאו בחשבון לעניין קיומו של החריג לכלל:
א. אופי מקום העבודה.
ב. אופי התפקיד, מהותו ודרישתו והאם העבודה מחייבת תנועה ממקום למקום.
ג. נסיבותיו האישיות של העובד כגון: מצב בריאותו, גילו, הריון וכיו"ב.
על המעביד החובה לעמוד בנטל הראייתי בכדי להוכיח כי מתקיים החריג ועל אף כל זאת, ביה"ד יטה לפרש את החריג בצמצום.
הפיצוי: בחוק ניתנה סמכות לביה"ד לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, המכונים "פיצויים לדוגמא". ביה"ד פירט בפס"ד את השיקולים לקביעת גובה הפיצוי:
מידת ההפרה וחומרתה- האם המעביד התעלם לגמרי מהחוק, האם זכות הישיבה הופרה גם בהפסקה וכיו"ב. משך ההפרה- האם מדובר בהפרות חוזרות ונשנות או באירוע בודד, האם ההפרה בוצעה ביודעין ובמכוון, תום הלב של הצדדים וכיו"ב.
במקרה זה, דחה ביה"ד את טענת מכון הכושר ולפיה עבודת התובע כפקיד קבלה לא אפשרה ישיבה במהלך העבודה. ביה"ד קבע כי יש להחיל את הרף העליון של הפיצויים לדוגמא, היות וההפרה נעשתה ביודעין על ידי מכון הכושר במסגרת מדיניות שלא לאפשר לפקידי הקבלה לשבת בזמן העבודה ויתרה מכך, מכון הכושר התעלם אף מפניותיו של העובד בעניין זכותו לישיבה ומתלונותיו על נזק שנגרם לבריאותו בשל הפרת הזכות לישיבה וכאבי הגב בשל כך. לאור האמור ובהתחשב במשך הזמן הקצר בו עבד התובע, פסק ביה"ד כי על מכון הכושר לפצות את התובע בסך של 50,000 ₪ בתוספת 10,000 ₪ הוצאות משפט.
ע"ע (ארצי) 33680-08-10 דיזנגוף קלאב בע"מ נ' זואילי
ד"ר דוד סער, עו"ד