הטרדות מיניות בעבודה

לדאבון הלב הרב, תופעת ההטרדות המיניות במקומות עבודה לא פוסחת על מחוזותינו, ונשים רבות מדווחות, מתלוננות ואף תובעות פיצוי כספי, בגין מעשים וחוויות לא נעימות שעברו במקום עבודתן, לעיתים מצד המעסיק עצמו ולעיתים מצד אחד העובדים במקום העבודה. כבר אמרו חז"ל (חולין מד:) "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו", אלא שכאמור לעיל, בפועל העניינים מתנהלים אחרת, ולהלן נביא מספר דוגמאות לפסקי דין שעסקו בנושא כאוב ורגיש זה, שיש בהן כדי להרתיע את נותני הדרור לחרצובות ידם ולשונם.

פיצוי לצעירה שהוטרדה מינית ע"י מעסיקה:

המדובר בתובעת שבהיותה בת 18 עבדה משך שלושה חודשים בפיצרייה שבבעלות הנתבע, גבר בשנות ה- 50 לחייו. לטענת התובעת בתביעה שהגישה כנגד מעסיקה (סע"ש 2597-01-15) בבית הדין האזורי לעבודה, נפלה היא קורבן למסכת הטרדות מיניות מצד הנתבע, שהגיע לידי נגיעות אסורות וביצוע מעשים מגונים.

לאור מעשיו החמורים של הנתבע, התפטרה התובעת ממשרתה ונקלעה היא למצב נפשי קשה. במסגרת תביעתה, עתרה היא לפיצוי מאת הנתבע בסך של כ- 655,000 ₪ לפי החוק למניעת הטרדה מינית. הנתבע מנגד, טען, כי לא היו דברים מעולם, וכי התובעת היא זו שחיזרה אחריו באופן אובססיבי.

ביה"ד קיבל את תביעת התובעת בחלקה, עת התרשם מעדותה האמינה של התובעת, להבדיל מעדותו של הנתבע שלא הייתה עקבית וממנה עלה הרושם, כי לא הבין ולא הפנים את גבולות המותר והאסור במערכת היחסים בינו כאדם בוגר ומעסיק ובין התובעת, נערה שעבדה בשירותו.

הנתבע ניסה לטעון כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי מרות, היות ומדובר היה בעבודה זמנית בשכר מינימלי – ביה"ד לא קיבל טענה זו של הנתבע, וקבע כי לאור העובדה שהעבודה אצל הנתבע היה מקור ההכנסה היחיד של התובעת, הרי שבהחלט כן התקיימו יחסי מרות של עובד ומעביד.

בסופו של יום, חייב ביה"ד את הנתבע בפיצוי התובעת בסך כולל של 180,000 ₪ המחולק לפיצוי בסך 60,000 ₪ בגין אירוע ההטרדה הראשון ופיצוי נוסף בסך 60,000 ₪ בגין אירוע ההטרדה השני ופיצוי נוסף בסך 60,000 ₪ בגין מסכת ההטרדות כולה, בתוספת הוצאות משפט בסך של כ- 12,000 ₪.

פיצוי עתק לעובדת שהוטרדה מינית בעבודה:

במקרה זה דובר במעסה שהועסקה באחד ממלונות הארץ, אשר הוטרדה מינית באופן קשה ע"י אחד המטופלים שלה, דבר שהוביל להתמוטטותה הנפשית והכרה של ביטוח לאומי בפגיעה כתאונת עבודה. בהתאם לכתב האישום שהוגש כנגד המטופל, פנה אליה זה במהלך העיסוי והציע לה סכום כלשהו לשם הסכמתה למימוש תאוותיו, המטופל הרהיב עוז ואף החל לגעת בעובדת ובאבר מינו. לפשר מאורע מכוער זה, יצאה העובדת נסערת מחדר הטיפולים והגישה תלונה במשטרה כנגד המטריד.

בעסקת טיעון שנערכה עם הנאשם, הודה המטופל במעשיו והושת עליו עונש מאסר על תנאי ותשלום פיצויים בסך 16,000 ₪ לעובדת. בהמשך, הגישה העובדת תביעה למוסד לביטוח לאומי, שכאמור הכיר בפגיעה כתאונת עבודה וכנגזרת מכך, שילם לה גמלת נכות מעבודה וקצבה מיוחדת בסך כולל של כ- 2.5 מיליון ₪.

העובדת המשיכה לנצל זכויותיה, והגישה תביעה אזרחית כנגד המטריד (ת.א. 6834-07-14), תביעה שאליה הצטרף גם המוסד לביטוח לאומי, כפי זכותו בחוק הביטוח הלאומי, להיפרע מהמטריד על הכספים שנדרש לשלם לעובדת (תביעת שיבוב). מומחה פסיכיאטרי שמונה ע"י בית המשפט, קבע כי לעובדת נכות בשיעור של 30%, בגין פוסט טראומה, דיכאון ואובדנות.

היות והמדובר בתביעה הנגררת להרשעה בפלילים, לא היה מקום לדון בשאלת חבותו של המטריד, אלא אך ורק בשאלת גובה הפיצוי, שנקבע ע"י ביהמ"ש על סך של יותר מ- 720,000 ₪, מתוכם כ- 180,000 ₪ לעובדת.

למידע והתייעצות עם עורך דין דיני עבודה >>>

פיצוי לעובדת בגין הטרדה מינית ע"י אחד העובדים:

כאמור בפתיח, ישנם מקרים של הטרדות מיניות, שבהן מעורבים עובדים. במקרה זה (ס"ע 48596-02-12) דובר על עובדת שהגישה תביעה לביה"ד האזורי לעבודה לפי החוק למניעת הטרדה מינית. ע"פ הנטען בכתב התביעה, זמן קצר לאחר תחילת עבודתה בחברת הסעות, הכירה התובעת את הנתבע, עובד אחר במקום, מבוגר ממנה ונשוי, והשניים החלו לקיים יחסי אישות במשך כשנתיים.

לטענת התובעת, הנתבע ניצל את חולשתה ואת מעמדו כעובד ותיק ולאחר שנפרדה ממנו, המשיך לעקוב אחריה ואף להגיע לדירתה. בחוות דעת רפואית שהתקבלה בתיק, נקבע כי מערכת היחסים שבין הצדדים, הותירה את התובעת עם פגיעה בדימוי העצמי, ביכולות ובביטחון. ע"פ חוות הדעת, התובעת סובלת מחרדה, פחד ודיכאון, ושיעור נכותה הינו 20%.

ביה"ד פסק, כי התובעת זכאית לפיצוי בגין כאבה וסבלה, זאת בשיעור של 200,000 ₪, כאשר בראש השיקולים ניצב הצורך בהרתעה מפני ביצוע הטרדות מיניות, חומרת הפגיעה ונסיבות המקרה, כאשר במקרה דנן, הפכה התובעת לכלי מיני בידי הנתבע.

בנוסף לפיצוי בגין כאב וסבל, קבע ביה"ד כי, התובעת זכאית אף לפיצוי בגין הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, בסך של כ- 750,000 ₪, שכן הוכח שמאז ההטרדות המיניות, החליפה התובעת שמונה מקומות עבודה בשל חוסר היכולת להשתלב במקומות עבודה.

כן פסק ביה"ד לתובעת פיצוי בסך של כ- 45,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ועזרת הזולת ובמקביל דחה את טענת הנתבע להטיל 'אשם תורם' על התובעת, זאת למרות שבחלק ניכר מהתקופה שיתפה פעולה עימו. לטענת ביה"ד, הנתבע ידע כי התובעת עברה פגיעה נפשית בילדותה וידע שהיא נמצאת במצוקה נפשית, ובכל זאת לא חדל ממעשיו. לאחר קיזוז הסכומים שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי, נקבע כי על הנתבע לפצות את התובעת בסך כולל של כ- 650,000 ₪ כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

משרדנו עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות וכן בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי ומס הכנסה. משרדנו נחל הצלחות לא מבוטלות בתחומים השונים, לרבות תקדימים מעניינים. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן