הגשת תביעת הלנת שכר

עובד שהשכר שלו הולן על ידי המעסיק שלו, ולא שולם לו כדין, רשאי להגיש נגדו תביעה בגין הלנת שכר בפני בית הדין האזורי לעבודה, ולתבוע במסגרתה גם פיצויים בגין הלנת שכר.

מהי "הלנת שכר" ומהו "שכר מולן"?

הלנת שכר הינה אי תשלום של השכר/המשכורת של העובד במועד שנקבע לכך בחוק, וזאת באופן מלא או חלקי.

כדי לברר מהו המועד החוקי לתשלום שכר העבודה, יש לפנות להוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.

סעיף 9 לחוק הגנת השכר קובע שאת השכר החודשי יש לשלם "עם תום החודש בעדו הוא משתלם", כלומר, כבר בסוף חודש העבודה. אולם סעיף 1 לחוק קובע ש-"שכר מולן" הינו "שכר שלא שולם עד ליום הקובע", כאשר "היום הקובע" מוגדר בסעיף זה כ-"היום התשיעי לאחר המועד לתשלום שכר העבודה".

התוצאה של האמור לעיל הינה ששכר מולן הינו שכר שלא שולם עד ליום התשיעי לכל חודש קלנדארי לאחר החודש שעבורו הוא משולם. לדוגמא, השכר עבור חודש ינואר, צריך להיות משולם עד ליום 9.2 לכל המאוחר, ומעבר לכך הוא כבר מוגדר כ-"שכר מולן".

כיצד מגישים תביעת הלנת שכר?

עובד שמעוניין להגיש תביעה בגין הלנת שכר כנגד המעסיק שלו, צריך להגיש את כתב התביעה בפני בית הדין האזורי לעבודה שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבו בוצעה עבודתו.

לשם הגשת כתב תביעה, ניתן למלא באופן עצמאי טופס "תביעה לתשלום פיצויי פיטורים / שכר עבודה / זכויות סוציאליות ואחרות" או להיעזר בעו"ד שמתמחה, בקיא, ומנוסה בדיני עבודה.

יש להגיש את כתב התביעה במזכירות בין הדין האזורי לעבודה בלפחות 2 עותקים, בצירוף עותק נוסף לכל נתבע (נכון לשנת 2021, לתביעות הלנת שכר יש פטור מתשלום אגרה, כך שאין צורך לשלם אגרה עם הגשת התביעה).

במסגרת טופס כתב התביעה, יש לציין, בין היתר, פרטים מלאים של העובד/התובע ושל המעסיק/הנתבע. אם המעסיק/הנתבע מאוגד כחברה, יש לציין את מלוא פרטי של החברה, כולל שם רשמי מלא, מספר ח.פ., וכתובת. בנוסף, יש לציין את הגדרת תפקידו של העובד והעבודה שבוצעה על ידו בפועל, תחומי העיסוק של המעסיק, תקופת העבודה של העובד, סיבת הפסקת העבודה, בסיס השכר שלו (למשל חודשי/שעתי), הסעדים הנתבעים לרבות פיצויים בגין הלנת שכר, כפי שיוסבר בהמשך, ועוד.

רצוי מאד לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים הרלבנטיים שעשויים לסייע להוכחת התביעה וקבלתה, כגון הסכם עבודה, תלושי שכר, פירוט של כל הימים/החודשים שבגינם הולן שכר העבודה, חילופי תכתובות בין העובד למעסיק לגבי תשלום השכר (לרבות במייל, סמס, וואטסאפ, וכדומה), וכן כל ראיה מהותית נוספת שרלוונטית להלנת השכר.

התיישנות

חשוב מאד להקפיד ולשים לב שככלל יש להגיש את תביעת הלנת השכר תוך זמן קצר יחסית לאחר מועד הלנת השכר: אם השכר שהולן לא שולם בכלל – יש להגיש את התביעה תוך שנה בלבד לאחר הלנת השכר; ואם הוא שולם באיחור – יש להגיש את התביעה תוך 60 יום לאחר הלנת השכר, אם כי בית הדין רשאי להאריך תקופה זו ל-90 יום.

אולם, אם שכר העובד שולם באיחור לפחות 3 פעמים בתוך 12 חודשים רצופים שבתוך שלוש שנים רצופות לאחר מועד הלנת השכר, אזי תקופת ההתיישנות תימשך במשך 3 שנים.

אופן ניהול המשפט

תביעה מעל לסך של 31,300 ₪ (נכון לשנת 2021) תידון בהליך דיון רגיל. תביעה עד לסך של 31,300 ₪, תידון בהליך דיון מהיר, שנועד לייעל ולקצר את ההליכים המשפטיים ולסיים אותם תוך דיון אחד, שכולל גם את שלב ההוכחות ( שמיעת כל העדויות והצגת כל הראיות), ואף את מתן פסק דין/החלטת בית הדין.

אופן חישוב הפיצויים בגין הלנת השכר

במסגרת כתב התביעה, יש לפרט לא רק את סכום השכר המולן שלא שולם לעובד על ידי מעסיקו, אלא גם את הפיצויים בגין הלנת השכר שהמעסיק נתבע לשלם לעובד.

לפי סעיף 17 לחוק הלנת השכר, יש לחשב את סכום פיצויי ההלנה לפי הסכום הגבוה מבין שתי חלופות החישוב הבאות: (א) פיצוי בסך של 5% מהשכר המולן עבור השבוע הראשון של עיכוב בתשלום, ופיצוי בסך של 10% מהשכר המולן עבור כל שבוע נוסף של עיכוב בתשלום או חלק ממנו, או (ב) הפרשי הצמדה בגין התקופה שמועד התשלום החוקי למועד התשלום בפועל, בצירוף 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה.

עם זאת, בית הדין לעבודה מוסמך להקטין את סכום פיצויי הלנת השכר שייפסקו לעובד, אם המעסיק יוכיח לו שהשכר לא שולם לעובד במועדו החוקי בגלל טעות כנה, או עקב חילוקי דעות ממשיים בדבר עצם החוב ובתנאי שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת אכן שולם במועדו, או בשל סיבה שלא הייתה לו שליטה עליה. לפי הפסיקה, מדובר בנסיבות כגון שביתה בבנק שמונעת את העברת השכר לעובד, מלחמה, שריפה או הריסת המפעל שבו עובד העובד על ידי פגעי טבע. יודגש שמצב כלכלי קשה של המעסיק אינו נחשב כסיבה שלמעסיק אין שליטה עליה, למעט מקרים בהם חיוב המעסיק בתשלום פיצויי הלנת שכר מלאים יביא להתמוטטותו הכלכלית, דבר שיצטרך להוכיח.

מצד שני, אם השכר שהולן היה שכר מינימום, אזי בית הדין לעבודה אף רשאי להגדיל את סכום פיצויי הלנת השכר, וזאת כפי שייראה לו צודק בנסיבות העניין, וזאת כאמור בסעיף 8 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987.

בכל שאלה והתייעצות בנושא הגשת תביעה על הלנת שכר מטעם משרד עו"ד דוד סער, צרו עמנו קשר טלפוני או השאירו פניה באתר.

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן