האם עובד בעל מוגבלות זכאי לשכר מלא או חלקי?

מאת:

בשנים האחרונות, מתוך הכרה בחשיבות שילובם בתעסוקה של אנשים בעלי מוגבלות, חוקקה הכנסת מספר דברי חקיקה וכן תוקנו תקנות שונות שנועדו לקדם את הנושא. כך, נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, שבו נקבעו הוראות שונות הנוגעות לשיקומם של בעלי מוגבלות ולשילובם בתעסוקה, וכן נחקק חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), תשס"ז-2007, ותוקנו תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), תשס"ב-2002.

ברחבי הארץ פועלים כיום גופים שונים, כדוגמת הקרן למפעלי שיקום למוגבלים, המסייעים בשיקומם של בעלי מוגבלות ובשילובם בתעסוקה, וזאת במספר דרכים עיקריות:

האחת, העסקתם ב"מפעלים מוגנים", שבהם מועסקים בעלי מוגבלות בלבד; מפעלים אלה מתוקצבים על ידי הממשלה, ונעשות בהם פעולות פשוטות ומונוטוניות, שעבור ביצוען מקבל בעל המוגבלות עשרות עד כמה מאות שקלים בחודש;

השנייה, שילוב בעלי מוגבלות במפעלים פרטיים בשוק העבודה החופשי, שבהם הם פועלים ב"יחידות מוגנות" לצד עובדים שאינם בעלי מוגבלות, במסגרת של "עבודה נתמכת";

והשלישית, שילוב בעלי מוגבלות במפעלים פרטיים כחלק מכוח האדם הכללי במפעל, בהתאם לצרכיו ובהתאם ליכולותיו ולמגבלותיו של בעל המוגבלות;

כן תוקנו הוראותיו של חוק שכר המינימום, התשמ"ז – 1987 באופן שתתאפשר חריגה ממנו בנסיבות המתוארות לעיל, כמו גם תוקנו בשנת 2002 תקנות שכר מינימום מותאם: התקנות הסמיכו מנהל עבודה לקבוע שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 מתייחס להחרגה של בעלי מוגבלות מזכאות לחסות בצילו של חוק שכר המינימום, ואוסר על אפליה מחמת מוגבלות "בתנאי שהעובד כשיר לתפקיד או למשרה" (סעיף 8), או במילים אחרות, כאשר עובד בעל מוגבלות אינו כשיר למשרה, הוא אינו זכאי לשכר שווה.

חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), תשס"ז-2007 קובע כי מקום בו כושר השתכרותו של אדם פחות מ 20% – לא יחולו בינו לבין המעביד יחסי עובד מעביד, אך יוקנו למשתקם מספר זכויות סוציאליות כגון הזכות לחופשה ולהחזר דמי נסיעה.

תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), תשס"ב-2002 מאפשרות לשלם לעובד בעל מוגבלות שכר שהינו נמוך משכר המינימום, שכן אינו מפיק תפוקת עבודה מלאה עבור המפעל.

עם זאת, הגם שלכאורה ההגדרות שבחוק נדמות ברורות – אין הדבר כך. לא אחת מתגלעת מחלוקת בין העובד לבין החברה או המפעל בדבר טיב המסגרת הנורמטיבית אשר ראוי כי תחול על המקרה.

העובד יבקש לטעון לרוב כי הוא עובד מן המניין, והמעביד – כי עסקינן במשתקם. עורך דין דיני עבודה יוכל להשיג בעבור עובד לשעבר אשר נטען לגביו שהוא "משתקם" את זכויותיו כעובד, וזאת בהסתמך על תקדימים לא מעטים בפסיקה שבהם עובדים משתקמים זכו, בסופו של יום, לשכר רגיל לכל דבר ועניין.

ד"ר דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור