כן קובעת ההלכה הפסוקה, כי עובד יהיה זכאי לשכרו, גם אם לא עבד בפועל, אך התייצב לעבודה והיה מוכן ומזומן לעבוד, כאשר המעסיק הוא זה שלא סיפק לו עבודה (דב"ע מז/3-10).
יוצא איפוא, כי בהיעדר הוראה חוקית כלשהי העוסקת בכוח עליון, הרי שהמעסיק אינו חייב בתשלום שכרו של עובד שנעדר ממקום עבודתו בנסיבות 'עליוניות' אלו.
כמובן, שככל שקיים הסכם קיבוצי ו/או הסכם העסקה הקובע אחרת, הרי שהוראות הסכם זה הן המנחות.
