אי ביצוע הפרשות לפנסיה

אין ספק שצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק משנת 2008 חולל מהפיכה מבחינת זכויות העובדים השכירים בארץ, עת לראשונה הוטלה על המעסיקים החובה לערוך ביטוח פנסיוני מקיף לכל עובד שכיר שאין לו הסדר ביטוח פנסיוני שהינו מטיב יותר להסדר שנקבע בצו (למשל, הסדר פנסיוני מטיב מכח הסכם אישי או הסכם קיבוצי).

אולם, בפועל, ישנם למרבה הצער לא מעט מעסיקים אשר אינם מקפידים לעמוד בחובתם לערוך לעובדיהם הסדר פנסיוני לפי הצו. לחילופין, ישנם גם מעסיקים שאמנם הואילו בטובם לערוך לעובדיהם הסדר פנסיוני לפי הצו, אולם הם אינם מקפידים להעביר את ההפרשות לפנסיה במועדן ובמלואן, מדי חודש בחודשו, בהתאם לחובה שמוטלת עליהן.

במאמר זה נסביר, בין היתר, מהי חובת ביצוע ההפרשות לפנסיה שחלה על המעסיק, ומה ניתן לעשות כאשר המעסיק מפר אותה.

מהי חובת המעסיק לגבי ביצוע ההפרשות לפנסיה?

צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק משנת 2008, הוחלף מאוחר יותר בצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה בשנת 2011, שאף הוא עודכן בצו ההרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק משנת 2016.

ככלל, צווים אלו קבעו כי על כל מעסיק לערוך לעובדיו השכירים (שאין להם הסדר מטיב, כאמור) הסדר ביטוח פנסיוני מקיף, במסגרתו יש לבצע הפרשות הן לקרן פנסיה והן לקרן פיצויי הפיטורים של העובד.

אולם, בעוד שלרכיב הפנסיה, הן המעסיק והן העובד צריכים לבצע הפרשות, אזי לקרן פיצויי הפיטורים, רק על המעסיק לבצע את ההפרשות. בנוסף, הפרשות העובד מבוצעות משכר העובד, ואילו הפרשות המעסיק נעשות על חשבונו של המעסיק.

סכום ההפרשות נגזר באחוזים משכר העובד, וזאת לפי הברוטו של שכרו הבסיסי של העובד, ללא שעות נוספות, או לפי השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך מביניהם, אא"כ כן הוסכם בין הצדדים שההפרשות תחושבנה לפי שכר גבוה יותר.

נכון לספטמבר 2022 (והחל מינואר 2017), סכום ההפרשות הכולל לביטוח הפנסיוני הינו 18.5%, מתוכם 12.5% הינם באחריות המעסיק: 6% הפרשות העובד לפנסיה; 6.5% הפרשות המעסיק לפנסיה; ו-6% הפרשות המעסיק לפיצויי הפיטורים.

עם זאת, אם לעובד יש הסדר פנסיוני מטיב יותר מההסדר שלפי הצו, על המעסיק להפריש את הסכומים לפי ההסדר המטיב.

יודגש, שהמעסיק איננו רשאי להתחמק מביצוע ההפרשות או לעכב את ביצוען גם אם הוא נקלע לקשיים כלכליים. המעסיק גם איננו יכול להגיע עם העובד להסדר לפיו העובד יוותר על זכותו לפנסיה, מאחר שהמדובר בזכות קוגנטית, וגם אם העובד לכאורה ויתר עליה, אין לויתור זה כל תוקף. מנגד, גם העובד עצמו איננו יכול לדרוש מהמעסיקשלא לנכות משכרו את חלק ההפרשות שעליו להפריש משכרו עבורו.

כיצד מתבצעת הפרת חובת המעסיק לביצוע ההפרשות לפנסיה?

המעסיק יכול להפר את חובת ביצוע ההפרשות לפנסיה בכל מיני דרכים.

למשל, על ידי אי העברת ההפרשות של המעסיק לביטוח הפנסיוני, באופן מלא או חלקי, או על ידי אי ניכוי הפרשות העובד לפנסיה משכרו, או ניכוי הפרשות העובד לפנסיה משכרו, ללא העברתן בפועל לביטוח הפנסיוני.

לחילופין, המעסיק יכול להפר את חובתו על ידי ביצוע ההפרשות באופן לא סדיר ורצוף ו/או תוך איחור ניכר. שכן, לפי תקנה 10 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014, על המעסיק להעביר את כל סכומי ההפרשות, הן שלו והן של העובד, תוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או תוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים, לפי המוקדם מביניהם.

מהי המשמעות של הפרת חובת ההפרשות לפנסיה על ידי המעסיק?

הפרת חובת ביצוע ההפקדות לפנסיה במלואן ובמועדן, באופן קבוע ורצוף, עלולה לפגוע בזכויות העובד ובכיסויים הביטוחיים שלו.

במקרים חמורים, הגוף המבטח שאצלו נערך ההסדר הפנסיוני של העובד עלול לבטל אותו לחלוטין, כך שהעובד לא יהיה זכאי כלל לקבל כספים לפיו.

במקרים פחות חמורים, העובד יהיה עדיין זכאי לקבל כספים לפי ההסדר הפנסיוני, אולם הוא עלול לקבל אותם בסכומים נמוכים יותר משהוא אמור היה לקבל אילו ההפרשות היו מבוצעות במלואן ובמועדן.

כיצד ניתן לגלות את הפרת חובת ביצוע ההפרשות לפנסיה על ידי המעסיק?

בלא מעט מקרים העובדים אף אינם מודעים כלל להפרת החובה כלפיהם, וכאשר חלק מהם כבר מגלה זאת בדיעבד, אזי הגילוי לא פעם נעשה כבר מאוחר מדי, כגון במקרה שבו החברה כבר פשטה את הרגל, ונכסיה אינם מספיקים כדי לכסות גם את החובות לעובדים.

לפיכך חשוב לעקוב ולוודא מבעוד מועד שהמעסיק אכן מבצע בפועל את ההפרשות לפנסיה.

כיצד ניתן לעשות זאת? ובכן, עקרונית, על המעסיק לציין במפורש במסגרת תלושי השכר של העובד את סכומי ההפרשות שהוא העביר להסדר הביטוח הפנסיוני של העובד.

אולם, ישנם לא מעט מעסיקים ה"מתחכמים", כך שלמרות שהם מציינים לכאורה את ביצוע ההפרשות לפנסיה במסגרת תלושי השכר של העובד, אזי בפועל, הלכה למעשה, הם אינם טורחים כלל לבצע את ההפרשות הללו (!)

כלומר, העובדה שהמעסיק ציין בתלוש השכר של העובד שהוא לכאורה ביצע הפרשות לפנסיה, איננה מבטיחה באופן ודאי שהמעסיק גם ביצע בפועל את אותן הפרשות לפנסיה.

לפיכך, כדי לוודא שהמעסיק באמת ביצע בפועל את ההפרשות עליהן הוא הצהיר במסגרת תלוש השכר של העובד, מומלץ לוודא שאכן ההפרשות הועברו לאותו גוף שאצלו נערךהסדר הביטוח הפנסיוני של העובד, וזאת באמצעות שתי הדרכים הבאות:

ראשית, הגופים המבטחים אמורים לשלוח לעובד דו"חות רבעוניים מדי 3 חודשים, שכוללים בין היתר את סכומי ההפרשות שצריכים להתבצע ומועד התשלומים בפועל.

שנית, ברוב אתרי האינטרנט של הגופים המבטחים ישנם גם "אזורים אישיים" של המבוטחים, שכוללים מידע אודות המצב העדכני של הסדר הביטוח הפנסיוני, כך שגם שם ניתן לוודא שההפרשות הועברו כסדרןעל ידי המעסיק.

עובד שעקב אחר ביצוע ההפרשות לפנסיה בדרכים הללו, וגילה לדאבונו שהמעסיק שלו הפר את חובת ביצוע ההפרשות שמוטלת עליו, יכול לנקוט במספר צעדים כדי לאכוף את ביצוע החובה.

מה ניתן לעשות בעת הפרת חובת ההפרשות לפנסיה על ידי המעסיק?

עובד שגילה שהמעסיק שלו אינו מבצע עבורו הפרשות לפנסיה, יכול לפנות אליו, ולדרוש ממנו לבצע את ההפרשות עבורו כדין, כולל תשלום רטרואקטיבי של כל התשלומים שלא בוצעו במועדם ובמלואם.

אם המעסיק נענה לדרישה זו – מה טוב, אם כי חשוב כמובן להקפיד לוודא שהוא גם עומד במילתו ומבצע את ההפרשות בפועל.

אם המעסיק אינו נענה לדרישה זו, ניתן להגיש תלונה כנגד המעסיק בפני יחידת האכיפה של חוקי העבודה של משרד הכלכלה, ולנקוט גם בכל אחת מהדרכים הבאים:

(א). התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית

אי ביצוע ההפרשות יכול להיחשב כהרעה מוחשית של תנאי העבודה לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, שמקנה לעובד את הזכות להתפטר בדין מפוטר. לפיכך, אם העובד עדיין עובד אצל המעסיק, הוא זכאי להתפטר מעבודתו אצלו בדין מפוטר, באופן שמקנה לו את הזכות לקבל פיצויי פיטורים וכל יתר הזכויות שמגיעות למי שפוטר.

(ב). הגשת תביעה נגד המעסיק

העובד רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק בבית הדין האזורי לעבודה, ובמסגרתה לבקש לקבל צו שיאכוף על המעסיק את ביצוע תשלומי ההפרשות לביטוח הפנסיוני, או צו שיורה שלמעסיק לשלם לעובד פיצויים בגין הנזק שנגרם לו עקב אי ביצוע ההפרשות (כולל הפסד הריביות המשוערות בגין אי העברת ההפרשות). לפי הפסיקה, ככלל יש להעדיף את צו האכיפה על פני תשלום הפיצויים, למעט במקרים שבהם נקבע שעילת האכיפה כבר מוצתה.

ככל שמדובר במעסיק שניכה את הפרשות העובד משכר העובד, אך לא העביר אותן לביטוח הפנסיוני או שהוא העביר אותן באיחור, אזי הפרשות אלו ייחשבו כ-"שכר מולן", לפי סעיף 19א לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, שמזכה בקבלת פיצויי הלנת שכר. לפיכך, העובד זכאי לתבוע במסגרת תביעתו נגד המעסיק גם לבקש צו שיורה למעסיק לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר בגין הפרה זו.

(ג). הגשת תביעה נגד הגוף המבטח

ניתן להגיש תביעה כנגד הגוף המבטח שאצלו התנהל הביטוח הפנסיוני של העובד במידה שאותו גוף הפר את חובתו לוודא שהמעסיק אכן מעביר אליו את ההפרשות הפנסיוניות, ואף לתבוע בעצמו את המעסיק אם התגלה שהוא אינו עושה זאת.

לפי הפסיקה, העובד רשאי לבחור את מי הוא רוצה לתבוע: את המעסיק ו/או הגוף המבטח. עם זאת, רצוי שהוא יפעל למיצוי זכויותיו כלפי הגוף המבטח, ולו (לא ב-ו או לא )במקביל לתביעה כנגד המעסיק, וזאת מכח עקרון הקטנת הנזק.

(ד) הגשת תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי

ניתן להגיש תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי אם המעסיק פשט את הרגל והפך לחדל פרעון, כך שלא ניתן להיפרע ממנו. אולם, יש לקחת בחשבון שבגין תביעה זו ניתן לקבל שיפוי רק עד 12 חודשים אחרונים להעסקת העובד.

התייעצו עם משרדנו

משרדנו מתמחה בדיני העבודה ומספק ללקוחותיו מעטפת משפטית מלאה למען מיצוי זכויותיהם.

חשים שהמעסיק או המעסיקה גרעו מזכויותיכם? אנו מזמינים אתכם להתייעץ עם עורך דין מומחה עוד היום. לייעוץ משפטי ראשוני, צרו קשר טלפוני או השאירו פניה באתר, ויחד נבחן כיצד נוכל לסייע.

 

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור