הוצאות נסיעה

צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה שהוצא על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, מכח חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, מסדיר את נושא תשלום החזר הוצאות נסיעה של עובד על ידי המעסיק.

צו ההרחבה מרחיב את תחולת ההסכם הקיבוצי שנחתם בעניין זה בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים הכלכליים המפורטים בהסכם הקיבוצי, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, יחידותיה ושלוחותיה, על כלל העובדים והמעבידים בישראל, למעט עובדים בעלי מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות, המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף בתקציבם, כאמור בסעיף 17 (א) לחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 ולמעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו בהסכמים קיבוציים.

בהתאם להוראות צו ההרחבה העדכני, אשר פורסם ביום 14.7.2010, נקבע כי גובה החזר הוצאות הנסיעה המקסימאלי החל מיום 1.1.2010 יהיה עד 23.70 ₪ ליום עבודה.

יצוין כי לאחרונה עודכן סכום ההשתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, על פי הסכם קיבוצי כללי שנחתם, הקובע כי החל מיום 1.1.2011 שיעור הוצאות הנסיעה יהיה עד 24.40 ₪ ליום עבודה. 

אולם הואיל ועדכון זה נעשה בהסכם הקיבוצי שאינו חל על כלל חברי המשק, ככל הנראה כדרך השגרה, יוצא בקרוב צו הרחבה אשר יחיל הסכם זה על כלל המשק באופן רטרואקטיבי.

צו ההרחבה קובע, בין היתר, כי כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בסך 23.70 ₪, בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. יודגש כי עובד שנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

עוד נקבע כי, הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס "חופשי חודשי" מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של כמה נסיעות, אם קיים כרטיס כזה.

יודגש כי החזר הוצאות נסיעה לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו. נקבע כי עובד אשר מוסע לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

עורכי הדין במשרדנו הינם בעלי ניסיון רב בדיני עבודה בכלל ובהגנה על זכויותיו הסוציאליות של העובד בפרט, לרבות השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה. צוות משרדנו בעל ידע וניסיון רחב והינו בקיא בפסיקה ובצווי ההרחבה המתעדכנים מעת לעת.