מה קורה אם עובד שנפגע בתאונת עבודה ועקב פגיעותיו איננו עובד במשך שלושה חודשים? האם צבירת זכויותיו הסוציאליות מכח חוק ממשיכה או שמא אין המעסיק חייב לשלמן עבור תקופה זו?
בעת היעדרות בעקבות תאונת עבודה עדיין מתקיימים יחסי עובד-מעביד. יחד עם זאת, צבירת זכויות בתקופה זו איננה מלאה.
פיצויי פיטורים – תקנה 10(4) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, קובעת כי הפסקה מחמת תאונה שעבורה זכאי העובד לתשלום, כגון דמי פגיעה, שלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, תבוא במניין לעניין קביעת סכום הפיצויים. לפיכך, במידה והעובד עבד במקום העבודה 4 שנים, יהיה הוא זכאי לצבירת חודש ימים בגין כל שנת עבודה, דהיינו, זמן שהותו של העובד בבית יחשב כוותק לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
סעיפים הנוגעים לזכויות
חופשה שנתית – הזכאות לחופשה שנתית תלויה במספר ימי העבודה בפועל בשנת העבודה. לכן, תקופה בה העובד נעדר מחמת מחלה, לא תבוא במניין הימים לצורך קביעת הזכאות לימי חופשה. יחד עם זאת, חוק חופשה שנתית קובע כי אם העובד עבד באותה השנה לפחות 240 ימים, אזי יהיה זכאי למלוא מכסת הימים הקבועה בחוק.
בעניין דמי הבראה ודמי מחלה – אין העובד זכאי לצבירת זכויות בגין רכיבים אלו בעת הפסקת עבודה בשל תאונת עבודה.
הפרשות כספים לקרן פנסיה/ קרן השתלמות / ביטוח מנהלים / קופת גמל – בחוק אין כל התייחסות להפרשת כספים לקרנות בתקופת היעדרות עקב פגיעה בעבודה. לפיכך, נראה כי כיוון שהמעסיק לא חייב לשלם שכר עבודה בגין תקופה זו, לא מוטלת עליו חובה להפריש כספים לקרנות בתקופה בה העובד נעדר עקב תאונת עבודה. יחד עם זאת, אם קיים בין הצדדים הסכם עבודה או הסכם קיבוצי שקובע אחרת, הוראות ההסכם חלות.
ד"ר דוד סער, עו"ד
