דמי מחלה

דמי מחלה נועדו לאפשר לעובד שאינו כשיר לעבודתו מחמת מצב בריאותי לקוי, להמשיך ולקבל את שכרו בתקופת אי הכושר. הזכאות לקבלת דמי מחלה מוסדר בחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976. זוהי זכות קוגנטית הנמנית עם שאר חוקי המגן אשר נועדו להגן על העובד הנמצא בעמדת מיקוח חלשה יותר מזו של המעביד. הזכאות לקבלת דמי מחלה יכולה לקום גם מכוח הסכם קיבוצי, הסכם עבודה אישי או צו הרחבה.
חוק דמי מחלה קובע כי עובד זכאי לצבור ימי מחלה עד יום וחצי לכל חודש עבודה מלא אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ומקסימום עד 90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה. החוק שותק בנוגע לפדיון דמי מחלה או בנוגע לקבלת פיצוי כספי בגין ימי מחלה בלתי מנוצלים.
בפסק דין תקדימי אשר ניתן לפני מס' חודשים על ידי בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים נ' לסלי פנחס וניט נקבע כי יש לאפשר לעובד המפוטר בעת מחלה לנצל את ימי המחלה הצבורים לטובתו טרם סיום יחסי עובד מעביד.
בפסק הדין נדון מקרה של עובד אשר עבד באגף הכספים של שופרסל במשך כ-29 שנים ופוטר במסגרת הליכי הבראה והתייעלות. הודעת הפיטורים נעשתה בטרם חלה העובד, אולם הפיטורים נכנסו לתוקף לאחר שהעובד לקה באירוע מוחי ושהה בחופשת מחלה. במועד פיטוריו עמדו לעובד יתרה של 450 ימי מחלה בלתי מנוצלים- 90 ימי מחלה מכוח חוק דמי מחלה ו-360 ימים נוספים מכוח ההסדר שנהג בשופרסל לעובדים בחוזים אישיים כדוגמת עובד זה. כחודש לאחר סיום עבודתו הגיש העובד לקרן מקפת תביעה לפנסיית נכות, אולם זו סירבה לשלם לו גמלת נכות חודשית ממועד פיטוריו בטענה כי חובתה של שופרסל הייתה לאפשר לעובד למצות את מכסת ימי המחלה בתשלום להם היה זכאי במועד פיטוריו ורק לאחר מכן קמה חובתה לתשלום פנסיית נכות. על החלטת הקרן הגיש העובד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה אשר קיבל את תביעתו וקבע כי החובה לתשלום דמי מחלה פוקעת עם סיום יחסי העבודה, וככל שאין זכות לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים, אין כל נפקות לשאלה כמה ימי מחלה צבורים עמדו לרשות העובד בעת סיום עבודתו. על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על ידי קרן מקפת.
בית הדין הארצי לעבודה הפך את החלטת ביה"ד האזורי וקבע באופן תקדימי כי "על מעסיק אשר עובדו חלה לאפשר לו למצות את כל ימי המחלה הצבורים לזכותו מכוח החוק, טרם ניתוק יחסי עובד - מעסיק. הגיונם של דברים בכך, שאם מעסיק יהא רשאי לפטר עובד חולה, בלי לאפשר לו לנצל ימי מחלה צבורים העומדים לזכותו, הרי הלכה למעשה תקופח הזכות הקוגנטית לדמי מחלה. כל קביעה אחרת תהא מנוגדת לתכלית חוק דמי מחלה ותאפשר למעסיק להשתחרר מחיובו בתשלום דמי מחלה על ידי פיטורי העובד, דווקא לעת מצוקתו של זה".
לסיכום: פסק הדין אינו מונע ממעסיק לפטר עובד השוהה בתקופת אי-כושר ומקבל דמי מחלה, אלא קובע כי המעסיק אינו רשאי לקבוע את מועד סיום יחסי העבודה למועד הקודם למועד מיצוי ימי המחלה בתשלום להם זכאי העובד מכוח חוק דמי מחלה. כמו כן, עובד אינו זכאי לפדיון בכסף של ימי מחלה צבורים עם סיום העסקתו אלא אם נקבע אחרת בהסכם העסקתו או בהסכם קיבוצי החל עליו.
דוד סער, עו"ד
מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור