תביעות בגין מחלות מקצוע

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה – כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד נפגע בה עקב עבודתו או עיסוקו שהיא תוצאה של חשיפה חוזרת לגורם המזיק ובתנאי שהמחלה מוגדרת כמחלת מקצוע בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה).

ההבדלים בין מחלת מקצוע לתאונת עבודה

בניגוד לתאונת עבודה שנגרמת עקב מקרה חד פעמי המוגדר בזמן ומקום, למשל נפילה על הגב במהלך העבודה אשר הובילה לנזק בחוליות הגב, הרי שמחלת מקצוע נגרמת בהדרגה כך למשל חשיפה לחומרים מסרטנים כל יום בעבודה או חשיפה חוזרת לרעש.

פסק דין לדוגמה

בית הדין לעבודה קבע ב- עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' עובדיה, כי רשימת מחלות המקצוע הינה רשימה סגורה, כלומר לא ניתן לתבוע מהביטוח הלאומי שיכיר במחלה שנגרמה בעבודה ושאינה בתוך הרשימה. רשימה זו מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי תחת הפרק: "מחלות מקצוע".

מאידך, בית הדין לעבודה בפסיקתו קבע כי למבוטח דרך שלישית לקבלת הכרה כנפגע בעבודה, והיא בדרך של תביעה על דרך תורת המיקרוטראומה. תורה זו בעצם מהווה אותו עיקרון שפורט לעיל בדבר מחלת מקצוע, לאמור מחלה שנגרמת כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות. כך למשל הוכרו תביעות של פגיעות גב או מרפק טניס ועוד. בעצם ניתן לומר כי הרשימה אינה באמת רשימה סגורה וכי יש פתח למבוטח לקבל מזור אף אם אין מחלתו מופיע ברשימה האמורה.

חשוב לציין כי סעיף 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), קובע כי מחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השנייה אשר חלה בה המבוטח אף לאחר שעזב את העבודה ובלבד שתוך תקופה של שנה קמה חזקה שמדובר במחלת מקצוע.

רשימת מחלות מקצוע המכורות בביטוח הלאומי

דוגמה מעניינת למחלת מקצוע הינה ליקוי שמיעה אשר נמצא ברשימת הליקויים. יחד עם זאת בתיקון מספר 79 לחוק הביטוח הלאומי נוספו סעיפים אשר הביאו לכך כי מאוד קשה כיום להיות מוכר כנפגע בעבודה עקב מחלת מקצוע.

ראה בעניין זה סעיף 84(א)(א) לחוק הביטוח הלאומי אשר קובע תנאי סף כדלקמן:

  • חשיפה לרעש מתמשך העולה על המותר לפי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה.
  • כושר השמיעה פחת בכל אוזן בשיעור של 20 דציבל לפחות.
  • התביעה הוגשה לביטוח הלאומי תוך 12 חודשים מיום שבו תועדה לראשונה הפגיעה ברשומה רפואית או ביום שבו החלה הירידה בשמיעה לפי החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי ולפי המוקדם מבין שני המועדים.

סעיף 84א(א) לחוק הביטוח הלאומי אשר קובע תנאי סף להכרה בטנטון:

  • כל התנאים שפורטו בסעיף א
  • הפחתה בכושר השמיעה בתדירויות הגבוהות בכל אחת מהאוזניים של 25 דציבל לפחות
  • הטנטון תועד ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד ברעש המזיק
  • קיימות פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי

משרדנו בעל ניסיון עשיר בייצוג וטיפול משפטי מקצועי ומקיף בנושא תביעות בגין מחלות מקצוע בביטוח לאומי. עורכי הדין במשרדנו מטפלים בתביעות מול הביטוח החל מהשלב הראשון של מילוי הטפסים ושליחתם על ידנו למוסד לביטוח לאומי ועד לשלב האחרון, לרבות ייצוג בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, והגשת תובענות לבית הדין לעבודה.

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן