קצבת שאירים לאלמן

מאת: עו"ד דוד סער

 

האם קיימת תקרת הכנסה למקבל קצבת שאירים שיכולה לשלול את הקצבה?

במקרה הספציפי מתעוררת השאלה, האם במידה ומקבל הקצבה מקבל גם פנסיה של אשתו מקרן הפנסיה בסך של 4,500 ₪ לחודש, האם תישלל ממנו הזכאות לקצבת השאירים מביטוח לאומי?

בפרק י"א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ח-1995 ("החוק"), בסימן ד' שלו, הדן בביטוח שאירים, נקבע כי:

"252. (א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות סעיף 255 או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:(1) 17.7% מהסכום הבסיסי –

(א) לאלמנה שעמה ילדים;

(ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;

(ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;

(2) 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו- (ב)"

בסעיף ההגדרות בפרק י"א לחוק, הוגדר אלמן כך:

""אלמן" – מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט'…"

פרט 1 ללוח ט' קובע כי ההכנסה המרבית לעניין קצבת זקנה, למבוטח ללא תלויים, היא סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע.

על פי נתוני הביטוח הלאומי, השכר הממוצע לקצבאות בשנת 2011 עומד על סך של 8,307 ₪.

כלומר, ההכנסה המרבית המזכה בקצבת שאירים עומדת על סך של 4,735 ₪.

כלומר, ככל והכנסות האלמן נמוכות מ- 4,735 ₪, אין נפקות למקור ההכנסה, והוא זכאי לקצבת שאירים.

בכל מקרה, נבחן מה קורה במידה וסך הכנסות האלמן עולות על 4,735 ₪, וחלק מההכנסות מקורן בקרן פנסיה של אשתו המנוחה.

בדיון נח/243-0 (ארצי) מוסקוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי (פד"ע כט 426) עמדה שאלה דומה בפני בית הדין הארצי לעבודה. זו הייתה המחלוקת בין הצדדים:

"בתחילת הדיון בבית הדין האזורי צמצמו הצדדים את המחלוקת ביניהם לשאלה אחת בלבד, והיא – "האם יש להביא בחשבון הכנסותיו את הקצבה שהוא מקבל מקרן הגמלאות המרכזית, שם קיבלה המנוחה פנסיה, ולאחר פטירתה מקבל התובע חלק מהפנסיה כפי שנקבע בתקנות הקרן". לא היתה מחלוקת בין הצדדים שאם אין מביאים בחשבון את ההכנסה מקג"מ, זכאי המערער לקצבת שאירים, ולא למענק שאירים…"

טענות הצדדים היו כדלקמן:

"הטענות העיקריות של בא-כוח המערער לפנינו הן כדלקמן:

(א) על-פי פירוש הגדרת "אלמן" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, אין לקחת בחשבון ההכנסות לצורך קביעת זכאותו של המערער לקצבת שאירים, את ההכנסה שנצמחה למערער לאחר פטירת אשתו; (ב) הגדרת "הכנסה" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, כפי שבאה לידי ביטוי בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל"ז1976, יוצרת חוסר שוויוןבין עובדים עצמאיים לעובדים שכירים; (ג) מטרת ביטוח שאירים על-פי חוק הביטוח הלאומי, היא סוציאלית, ונועדה להגן מפני מחסור כלכלי עקב פטירתו של המפרנס. בא-כוח המוסד לביטוח לאומי תמך בפסק-דינו של בית הדין האזורי וטען, כי יש לראות את הכנסתו של המערער מקג"מ, כהכנסה לעניין קביעת זכאותו לקצבת שאירים"

בית הדין דחה את הערעור, וקבע כי אומנם בשעת פטירתה של אשתו הוא עמד בתנאי הראשון והתאלמן, ועמד גם בתנאי השני בדבר גובה הכנסות. אולם זכאותו של אלמן לקצבת שאירים נמדדת ממועד למועד, והמבחן הינו האם הוא מבחן ההכנסות.

בעת הגשת הערעור המערער כאמור עבר את גובה ההכנסה המזכה בקצבת שאירים.

כלומר, המסקנה היא כי גם הכנסות מקרן הפנסיה של האשה המנוחה נלקחות בחשבון במבחן ההכנסה.

דוד סער, עו"ד