בית הדין לעבודה קבע מספר הלכות חשובות בעבל (ארצי)83/06 ג'אן טייץ נ' המוסד לביטוח לאומי, אותם חשוב להכיר:
הסוגיה שלפנינו הינה מתי יוכר אדם כ"תושב ישראל"?
במקרה דנן, דובר באשה מבוגרת אשר מחלקת את זמנה בין ישראל לארצות הברית. שאלת התושבות הינה חשובה ביותר הואיל ואם יקבע כי אינה תושבת ישראל הרי לא תעמוד בתנאים הקבועים בחוק לצורך קבלת קצבת זקנה. בית הדין קבע כי את המונח "תושב" יש לפרש בהתאם לתכלית החוק ובהתאם לשינוי העתים בחברה. כמו כן, ככלל יש להגמיש את התנאים להכרה בתושבות. בית הדין בחן מספר פרמטרים – מרכז חייו של האדם, מירב הזיקות לישראל – חלוקת הזמן בין ישראל למדינה השנייה, האם יש אזרחות ישראלית או זרה כאשר אזרחות ישראלית יוצרת נטל על הביטוח הלאומי להוכיח כי לא מדובר בתושב ישראל, היכן עובד האדם, תקופות מגורים בארץ ובחו"ל,היכן הנכסים של אותו אדם ועוד. במקרה זה החליט בית הדין כי לאור העובדה שמדובר באישה בעלת אזרחות ישראלית ופרמטרים נוספים כאמור לעיל כי יש לראות בה תושבת ישראל.
להלן עיקרי ההלכה:
בעב"ל 375/99 יוסף אייזן נ' המוסד לביטוח לאומי, נקבע: "לאור מטרותיו של חוק הביטוח הלאומי ותכלית ביטוח הזקנה בכלל זה, ונוכח רכיביו המגוונים של מבחן ה"תושבות" תיעשה פרשנות המונח "תושב ישראל" על בסיס המבחן העיקרי והוא – הדרישה לקיום מרכז חיים ומירב הזיקות לישראל במסגרתם "מומחשת התפיסה הטריטוריאלית של חוק הביטוח הלאומי". בעב"ל 386/99 אילנה דונייבסקי נ' המוסד לביטוח לאומי, נקבע כי זכאותו של אדם לקצבת זקנה תבחן על פי מבחן "מירב הזיקות" ולחלופין לפי זיקה או זיקות מהותיות "הקושרות יחיד למדינה מסוימת". בפסקי הדין בעניין דב"ע מה/ 73-04 עייאדה סנוקה נ' המוסד לביטוח לאומי וכן דב"ע 391-0/97 חלמיש נ' המוסד לביטוח לאומי נקבע כי "בחשבון הסופי תקבע הזיקה למעשה, זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה כדי להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל כמקום 'בו הוא חי שזה ביתו' ". בפסק הדין עבל 1465/04 האלה נוסייבה נ' המוסד לביטוח לאומינקבע: "בהגמשת דרישת התושבות לשם קבלת קצבת זקנה אין משום זניחת תנאי התושבות. תנאי זה שריר וקיים ואין לרוקנו מתוכן. גם בהתחשב בשינוי העתים ובמגמות הגלובליזציה של המאה ה-21, מוסיפה לעמוד על כנה הדרישה לפיה מרבית הנסיבות יצביעו על קיומה של זיקה יציבה בין תובע הקצבה לבין ישראל. רק כך יתמלא תנאי התושבות, שאם לא כן יבַּקָע הקרום הדק העוטף את גבולות הפרשנות לתנאי התושבות שבחוק הביטוח הלאומי בדבר הזכאות לקצבת זקנה, עד שתוכנו של תנאי זה ירוקן מתוכן".
לסיכום: בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי דרישת ה"תושבות" לצורך זכאות לקצבת זקנה, משמעותה זיקה מהותית וקבועה לישראל, ולא זיקה משוללת תוכן, המתמצית בקשר פורמאלי בלבד עם ישראל. קביעה מעין זו "היא שאלה עובדתית הנגזרת מחומר הראיות".
דוד סער, עו"ד
