קצבת זיקנה ושאירים
מאת: עו"ד דוד סער
קצבת זקנה מיועדת להבטיח את הכנסתם החודשית של תושבי ישראל הוותיקים בגיל השלישי, והוא אחד מתחומי הביטוח המרכזיים והערכיים ביותר במערכת הסוציאלית מטעם המוסד לביטוח לאומי. על מנת שתתקיים זכאות לקצבת זקנה, צריכים להתקיים מספר תנאים עיקריים:
- האדם הנו תושב ישראל.
- עולה חדש שעלה ארצה לפני שמלאו לו 60-62 שנים, בהתאם לתקנות המפורטות של המוסד לביטוח לאומי.
- אדם שהגיע לגיל 67, יהיה זכאי בתנאי שהוא עומד במבחני ההכנסה של המוסד לביטוח לאומי, וכל מי שהגיע לגיל 70, ללא תלות בגובה הכנסותיו.
- אדם שהשלים את תקופת האכשרה המעוגנת בתקנות.
- מי ששילם את דמי הביטוח הלאומי כחוק.
תנאים אלו מהווים רק חלק קטן מכלל התקנות המחייבות בכל הנוגע לזכאות לקצבת זקנה, שהן מורכבות ביותר, ולהן השפעה מכרעת על שיעור הסכום שייקבע לקצבה החודשית. לפיכך, מומלץ לקבל ייעוץ ואף ייצוג משפטי בכל הנוגע לתביעות בתחום זה.
הליך הגשת בקשה וערעור לקצבת זקנה
על מנת להגיש בקשה לקצבת זקנה למוסד לביטוח לאומי, יש למלא את טופס התביעה הרשמי, ולצרף אליו מספר מסמכים נוספים, כדלקמן:
- שכירים יידרשו לצרף לתביעתם תלוש שכר אחרון, ובמידה והפסיקו או צמצמו את היקף משרתם, גם אישור המעיד על כך מהמעסיק.
- עצמאים יצרפו לתביעה לקצבת זקנה הצהרה על הכנסותיהם.
- חוזה שכירות בנוגע להכנסות מהשכרת נכס, אם ישנו, וכן מסמכים המעידים על הכנסה מריבית או מדיווידנד.
- במקרים בהם מגיש הבקשה אינו התובע עצמו, יש לצרף ייפוי כוח.
- במקרים בהם התובע לא כשיר מבחינה רפואית או נפשית, יצרף מי שמגיש בשמו את הבקשה פסק דין או צו אפוטרופסות המעיד על סמכותו לייצג את האדם שהגיע לגיל הפרישה.
במקרים בהם הבקשה לקצבת זקנה נדחית על ידי הביטוח הלאומי, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה בפני וועדת התביעות בית הדין לעבודה. במקרים אלו חשוב מאוד להסתייע בייעוץ ובייצוג משפטי, על מנת להגדיל את סיכויי הערעור להצליח, ולמקסם את שיעור הקצבה שייקבע לתובע, ואשר יתרום לפרנסתו הקבועה למשך שנים רבות.
מהי קצבת שאירים ומי רשאי לקבלה?
קצבת שאירים מיועדת להבטחת פרנסתם של בני משפחתו מדרגת קרבה ראשונה של תושב ישראלי שנפטר: אלמנים, אלמנות ויתומים. נוסף לכך, ישנם מספר תנאים שצריכים להתקיים על מנת שתאושר זכאות לקצבת שאירים:
- המנוח היה תושב ישראל: המנוח היה תושב הארץ, יליד ישראל או עולה שהגיע ארצה לפני גיל 60. במקרים מסוימים, אלמנה תושבת הארץ ויתומים יקבלו קצבת שאירים מיוחדת, גם אם הנפטר עלה ארצה לאחר גיל 60.
- המנוח השלים תקופת אכשרה: המנוח השלים תקופת אכשרה לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי. במקרים מסוימים, כגון: כשהמנוח נפטר לפני שמלאו לו 19 שנים או אם היה המפרנס העיקרי של משפחתו – תאושר הזכאות לקצבת שאירים גם אם לא הושלמה תקופת האכשרה.
- תשלום דמי הביטוח הלאומי: המנוח שילם את דמי הביטוח הלאומי בחייו ללא פיגורים.
תנאים אלו מהווים רק חלק מכלל התקנות המחייבות בכל הנוגע לזכאות לקצבת שאירים. ככלל, התקנות מטעם המוסד לביטוח לאומי בעניין קצבת השאירים מורכבים ביותר, ומומלץ לקבל ייעוץ ואף ייצוג משפטי בכל הנוגע לתביעות בתחום זה.
הליך הגשת בקשה וערעור לקצבת שאירים
את הבקשה לקבלת קצבת שאירים יש להגיש למוסד לביטוח לאומי, בצירוף טופס תביעה חתום וכן מסמכים נוספים הנדרשים לפי מצבו האישי של הפונה. אלו כוללים אישורים על מקורות ההכנסה של מגיש הבקשה ובמקרה בו מדובר באלמן גם על הכנסותיה של המנוחה, מסמכים הנוגעים ללימודיהם של ילדים בגילאי 18-24 ועל התנדבותם במסגרת שירות לאומי, קד"צ או עתודה ועוד. את הבקשה לקצבת שאירים יש להגיש עד לשנים עשר חודשים ממועד הפטירה. בקשות שיוגשו לאחר מועד זה ייבדקו, אך תשלום רטרואקטיבי יינתן לתקופה שאינה עולה על שנה אחת, בכל מקרה. ניתן להגיש בקשה לעיון מחודש בתביעה שנדחתה לוועדת התביעות מטעם המוסד לביטוח לאומי. אפשרות נוספת היא להגיש ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי בפני בית הדין לעבודה. במקרים של ערעורים חוזרים לבית הדין לעבודה בלבד, קיימת זכות לקבלת סיוע משפטי חינם מטעם הלשכה לסיוע משפטי שפועלות מכוח משרד המשפטים באזור מגוריו של העותר. בכל מקרה על ערעור, לוועדת העררים או לבית הדין לעבודה, אפשר ומומלץ מאוד לפנות לייצוג משפטי של עורך דין מקצועי המומחה לתחום זה, על מנת להגדיל את סיכויי התביעה להצליח ואת הסיכוי לקבל את שיעור הקצבה המרבי המגיע לתובע על פי חוק.
לסיכום, קצבאות זקנה ושאירים מוסדרות בתקנות הביטוח הלאומי באופן מפורט ומורכב, אשר ידוע על בוריו לעורכי דין המומחים לתחום זה. במידה והחלטות המוסד לביטוח לאומי פגעו בזכויותיכם, או שהנכם מעוניינים למקסם את שיעור הקצבה שתזכו לה, פנו עוד היום למשרד עורכי דין דוד סער, ואנו נטפל בעניינכם באופן יסודי ואפקטיבי, על סמך הניסיון והידע המקצועי הנרחב שברשותנו.
