שריקי דוד נ' המוסד לביטוח לאומי

בתי הדין לעבודהבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו בל 006423/05

בפני: כב' השופטת חגית שגיא – סגנית שופט ראשי תאריך: 04/07/2006

בעניין: שריקי דוד ע"י ב"כ עו"ד סער דוד המערער -נ ג ד- המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד א. דקל המשיב

פסק דין

1. המערער מערער על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 21/7/05 אשר קבעה לו נכות בשיעור 14.5%, לאחר שדחתה את ערעור המשיב על החלטת הועדה מדרג ראשון.

2. נימוקי הערעור:

א. הועדה מדרג ראשון קבעה למערער נכות צמיתה כלהלן: 5% בגין ליקוי שמיעה. 10% בגין טנטון.

ב. המשיב ערער על הקביעה לעניין הטנטון אך ערעורו נדחה בהחלטה מיום 21/7/05, שעליה מוגש ערעור זה מטעמו של המערער.

ג. בהחלטת ועדת הערר (אשר קבעה נכות רפואית בשיעור של 5% בלבד בגין ליקוי השמיעה) נפלו פגמים העולים כדי טעות משפטית.

ד. מבדיקות השמיעה הרבות אותן עבר המערער עולה כי הפחתת כושר השמיעה של המערער הינה 25 – 15 דציבלים באוזן שמאל ו- 45 – 15 דציבל באוזן ימין.

ה. ועדה ראשונה קבעה כי סיבת ליקוי השמיעה באוזן ימין "לא ברורה" ולפיכך "התייחסות לליקוי השמיעה באוזן ימין תהיה בדומה לזו הנצפית באוזן שמאל".

ו. ועדת הערר קיבלה את החלטת הועדה הראשונה וקבעה כי "הליקוי באוזן ימין נגרם מסיבה אחרת" ולפיכך "אחוזי הנכות בגין הליקוי בשמיעה נקבעו על פי השמיעה באוזן שמאל והושלכו כך על אוזן ימין".

ז. שגתה וועדת הערר בכך שלא פירטה מהי אותה סיבה אחרת, אשר גרמה לליקוי בשמיעתו של המערער באוזן ימין.

ח. כן שגתה הועדה בכך שלא נימקה מדוע, באם סיבת הליקוי אינה ברורה ובהעדר הוכחה המעידה אחרת, לא תייחס היא גם את הליקוי באוזן ימין כנגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש.

3. טענות המשיב:

א. ערעור המשיב הוגש לוועדה לעניין הטנטון, ואילו המערער כלל לא הגיש לוועדה ערעור מטעמו.

ב. המערער אינו זכאי לערער על החלטת הועדה לעררים שכן לא ערער על החלטת הועדה מדרג ראשון.

ג. אין פגם משפטי בקביעות הועדה.

4. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני החלטתי כי יש מקום להחזיר את ענינו של המערער לוועדה על פי המפורט להלן:

א. אין חולק כי ועדת הערר רשאית לשנות את החלטת הועדה מדרג ראשון ולבחון את ענינו של המבוטח מלכתחילה. הועדה אינה מוגבלת למסגרת הערעור, והיא רשאית לקבל כל החלטה לגוף העניין.

ב. לפיכך, משהוגש ערעור על החלטת הועדה, אף שערעור זה הוגש על ידי המשיב – אין בכך כדי למנוע מהמערער לערער על ההחלטה, מה גם שהועדה עצמה התייחסה לנושא הליקוי בשמיעה ולא רק לטנטון, שלגביו הוגש הערעור.

ג. אין ספק כי המבוטח רשאי לערער על החלטת הועדה כאשר הועדה מפחיתה אחוזי נכות בעקבות ערעור המוסד. יש לגזור גזירה שווה ולקבוע כי זכות הערעור על החלטת הועדה נתונה לשני הצדדים בכל מקרה בו הועדה דנה ומחליטה בעניינו של המבוטח.

ד. לגוף העניין – הועדה קבעה כי ליקוי השמיעה של המערער באוזן שמאל מקורו בחשיפה לרעש, ואילו הירידה בשמיעה באוזן ימין מקורו ב"סיבה אחרת".

ה. מכיוון שמטבע הדברים היה המערער חשוף לרעש בשתי אוזניו – על הועדה להסביר ולנמק על סמך מה קבעה כי הירידה בשמיעה באוזן ימין מקורה ב"סיבה אחרת", ומהי אותה סיבה.

5. המשיב ישלם למערער הוצאות הערעור בסך 1,000 ₪ + מ.ע.מ.

ניתן ביום ,04/07/2006, בהעדר הצדדים.

5129371

חגית שגיא ראשי 54678313-6423/05 54678313 ח. שגיא – שופטת סגנית שופט ראשי

006423/05בל 720 בת שבע.ש נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן