שוורץ נועם נ' המוסד לביטוח לאומי

תקציר כתב התביעה:

התובע עבד כמנהל עבודה במשך שנה ו- 7 חודשים בחברת אלקטרה בניה בע"מ. ביום 31.8.07, התקיים יום כיף לעובדי החברה ולבני משפחותיה בפארק המיום "המימדיון".

במסגרת ההתארגנות ליום כיף זה נקבעו כללים והנחיות אשר היו כחלק בלתי נפרד מתכנונו של יום הכיף. בין היתר נקבע כדלקמן:

א. יום הכיף ייחשב כיום עבודה רגיל ובגינו ישולם שכר עבודה לכל דבר ועניין. ב. על פי הנחיות הנהלת החברה, העובדים לא הורשו להיעדר מיום הכיף. ג. לעובדים לא נחשב יום כיף זה כיום חופשה ומכסת ימי חופשתם לא נגרעה. ד. יום הכיף היה כולו ממומן על ידי המעסיק. יום הכיף הסתיים בשעה 14:00 או בסמוך לכך ועם סיומו פנה התובע לשוב לביתו עם רכבו שניתן לו כרכב צמוד מהחברה.

בדרך חזרה לביתו, ארעה לתובע תאונת עבודה, במסגרתה נפגע בכל חלקי גופו. מספר ימים לאחר התאונה הגישה החברה תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפגיעת התובע בתאונה, כפגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת החברה בטענה כי התביעה אינה עומדת בדרישות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995, וזאת מאחר שלטענתו התאונה לא אירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מי מטעמו. התובע הגיש תביעה לבית הדין, בטענה כי מעצם חיובו להשתתף ביום הכיף כמו גם הפיקוח הצמוד של המעסיק, ההנחיות שניתנו על ידו וכן אי ניכוי יום חופשה ממנו ואף קבלת שכר עבודה רגיל בגין יום זה, כל אלה ועוד מהווים הוכחה ברורה שפגיעתו ראויה להיכלל במסגרת פגיעה בעבודה.

בסופו של יום, קיבל בית הדין האזורי לעבודהאת התביעה וקבע בפסק דינו שניתן ביום 08.07.2009, כי תאונת הדרכים מיום 31/8/07 תוכר כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן