פרץ זהבה נ' המוסד לביטוח לאומי
בתי המשפט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בל 011605/06
בפני: השופטת הראשית רונית רוזנפלד 18/04/2007
בעניין: פרץ זהבה ע"י ב"כ עו"ד סער דוד המערערת -נ ג ד- המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד קרן גלבוע המשיב
פסק דין
1. בפני ערעור המערערת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי ס' 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שדחתה ערר שהגישה על קביעת הדרג הראשון. לפי החלטת הוועדה, אין החמרה במצבה של המערערת בקשר לפגיעה שנפגעה בקרסולה השמאלי מיום 4.5.97 שהוכרה כתאונה בעבודה.
2. בהסכמת הצדדים מתוקן פרוטוקול דיון ההערכה המוקדמת, לפי המבוקש בבקשת המערערת.
3. המערערת, מנהלת חשבונות במקצועה החליקה בשעתו ונחבלה בקרסולה השמאלי. בהחלטה מיום 17.2.03 נקבע כי למערערת נותרה נכות צמיתה ברגלה בשיעור של 10% לפי ס' 35 (1)(ב) למבחנים (מחלות העצמות והפרקים- קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות).
4. המערערת הגישה בקשתה למוסד לביטוח לאומי להכרה "בהחמרת מצב". בהחלטתה מושא הערעור מציינת הוועדה את קיומן של חוות דעת שהגישה המערערת: מכתב פרופ' ניסקה, חוות דעת וייס ושני מכתבים של יצחקי, האחד מ-8.1.03 והשני מ-11.8.05. בהתייחס לחוות דעת המומחים מצוין כך: "הוועדה עיינה בחוות דעת של שמואל וייס ודוחה את מסקנתו הקושרת את הממצאים של טרזל קולקשיין לחבלה הנדונה, גם שהוא מזכיר תהנה מהספק, כמו כן עיינה במכתב יצחקי הקושר מצבה כיום כתוצאה לשבר בפטישון החיצוני , הוועדה קראה את מכתב פרופ' ניסקה מיום 22.6.06 הכותב שקיימת טרזל קולקשיין" (פסקה 21 לפרוטוקול הוועדה).
5. בהמשך מפרטת הוועדה את אבחנתה הרפואית. מסקנתה של הוועדה היא כי למצבה של המערערת אין כל קשר לשבר של הפשיטון החיצוני, והוא לא יכול להיות תוצאה של השבר הזה. הרעת המצב של התובע נובע לדעת הוועדה מהשתלשלות הטבעית של מצב זה הגורם לשינויים ארטרוטיים מתקדמים בפרקים הסמיכים. לכן אין החמרה במצבה כתוצאה של התאונה.
6. בערעורה מפנה המערערת לחוות דעת של יצחקי מיום 11.8.05 ומיום 26.12.05 שאליהן לא התייחסה הוועדה ולא נימקה החלטתה. ב"כ המערערת ציינה כי חוות דעת יצחקי מיום 26.12.05 אף אינה מנויה בין רשימת המסמכים שהיו בפני הוועדה. כמו כן טוענת המערערת כי הוועדה לא נימקה מדוע דחתה את חוות דעתו של וייס, על אף ממצאיו.
7. המשיב טוען כי לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה. הוועדה מציינת כי עיינה בחוות דעת וייס והיא דוחה מסקנותיו. כמו כן היא מציינת כי עיינה במכתב יצחקי וקראה את מכתב פרופ' ניסקה. בהמשך, סיכמה הוועדה ממצאיה, וציינה כי למצבה המתואר של המערערת אין קשר לשבר של הפטישון החיצוני. במקרה כזה, כאשר ממצאיה אינם תואמים את ממצאי חוות הדעת, היא יוצאת ידי חובת ההנמקה . על כן דין הערעור להדחות.
8. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי חוות דעתו האחרונה של יצחקי, מיום 26.12.05 אינה מצוינת ברשימת המסמכים שהיו בפני הוועדה. אין טענה לב"כ המשיב כי מסמך זה לא היה בפני הועדה ומטעם זה לא צוין. יש חשש, שאף שהמסמך הוגש לוועדה, היא לא עיינה בו. ממילא, אף לא התייחסה אליו. במסמך זה מתייחס יצחקי בצורה מפורטת להחמרה שחלה במצב הקרסול השמאלי אצל המערערת ובו בלבד. לדעתו של יצחקי, תופעה כזו, כשהיא התפתחותית, היא מופיעה בגיל ההתבגרות. מאוחר יותר היא תוצאה של ארוע בכף הרגל. את הראיה לכך מוצא יצחקי בהשוואה שבין רגל שמאל לרגל ימין, "שלמרות שיש כף רגל שטוחה, אין תופעה כזו של ספסטיות…". (וראה חוות הדעת בשלמותה, צורפה כנספח י' לנימוקי הערעור).
9. כאמור, מסמך זה אינו מצוין בין המסמכים שהיו בפני הוועדה, ואין הוועדה מתייחסת אליו בכל צורה שהיא. בכך נפלה בהחלטתה טעות משפטית, המחייבת החזרת עניינה של המערערת אליה.
10. על הוועדה לשוב ולבחון את עניינה של המערערת. הוועדה תתייחס במפורש ובמפורט אל מסמך יצחקי מיום 26.12.05 ותנמק החלטתה. נכון שהוועדה ציינה קיומם של המסמכים האחרים, ובהתייחס לחוות דעת וייס ציינה מפורשות כי היא דוחה את מסקנותיו. עם זאת, לא היתה התייחסות מנומקת מפורטת למסמך זה כמו גם למסמך של ניסקה, והמסמכים הנוספים של יצחקי. משממילא מוחזר עניינה של המערערת אל הוועדה, תתייחס הוועדה לכל המסמכים הרפואיים בצורה מפורטת ומנומקת. ההנמקה תפורט כך שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל להבינה.
11. סוף דבר.
5129371 54678313הערעור מתקבל בהתאם למפורט לעיל. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 ימים מיום המצאתו. ניתן היום כ"ב בניסן, תשס"ז (10 באפריל 2007) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
5129371 54678313
רונית רוזנפלד 54678313-11605/06
רונית רוזנפלד, שופטת ראשית
11605/0 6בל 730 לימור נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה