דומב בילהה חיה נ' המוסד לביטוח לאומי

בתי המשפטבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בל 011835/06בפני: כב' השופטת אורנית אגסי

נציג ציבור(ע) ממליה נוריאל 21/09/2008

בעניין: דומב בלהה חיה

ע"י ב"כ עו"ד סער דוד התובעת

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד הלנה מרק הנתבע

פסק דין 1. לפנינו תביעתה של גב' דומב בלהה חיה (להלן: "התובעת"), המבקשת כי בית הדין יורה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לשלם לה דמי אבטלה, לאחר שהנתבע דחה את תביעתה מהטעם שהיא לא עונה על ההגדרה של "עובד" ועל כן אינה מבוטחת בביטוח אבטלה לפי סעיף 158 לחוק.

2. ואלו העובדות כפי שהן עולות ממכלול הראיות שהוצגו בפנינו: א. בדצמבר 2005 הגישה התובעת תביעה לדמי אבטלה. ב"אישור המעסיק על תקופת ההעסקה ועל השכר", שצורף לתביעתה, צוין כי התובעת עבדה כמטפלת במשרה מלאה, החל מחודש 11/04 עד 12/05, בשכר חודשי בסך 4,500 ₪ ושלא קיימת קירבה משפחתית בינה לבין המעסיק. ב. ביום 14/6/06 הודיע הנתבע לתובעת, כי החליט לדחות את תביעתה לדמי אבטלה מאחר שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין מעסיקה. כמו כן, הוחלט לדחות רטרואקטיבית את התביעות לדמי אבטלה שהגישה ביום 17/3/03 וביום 14/12/00 .

3. לטענת התובעת, היא עבדה כמטפלת במשרה מלאה לארבעת ילדי בִּתָּהּ, בשנתם הראשונה עד שנרשמו לגן. לטענתה, התקיימו בינה לבין בִּתָּהּ יחסי עובד מעביד ועבודתה היתה סדירה ובהחלט חורגת מהיקף של "עזרה משפחתית", באופן בו היא נדרשה לעבודה מידי יום, לפחות 6 שעות ביום, עד שובם של בִּתָּהּ וחתנה מעבודתם.

4. לטענת הנתבע, התובעת טיפלה בנכדיה מביתה ועל כן יש לראות בה כעצמאית אשר הייתה חייבת בתשלום דמי ביטוח בעד עצמה בהיותה – HOME WORKER. בנוסף ולחלופין טוען הנתבע, כי לפי הצהרותיה של התובעת, לא בִּתָּהּ אלא החתן שלה היה מעבידה ועל כן לא היה מקום להכיר בתובעת כעובדת לפי ההגדרה המורחבת שבסעיף 1 לחוק, היות וחתן אינו נמנה בין "בני משפחה" לפי החוק. בנוסף ולחילופין טוען הנתבע, כי לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין התובעת לחתנה מכיוון שלתובעת לא היו שעות עבודה קבועות, השכר לא שולם כל חודש באותו מועד ולא היה פיקוח על עבודתה.

דיון והכרעה 5. השאלה העומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים, בה נדרשת הכרעתנו היא, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין חתנה ובִּתָּהּ.

6. קודם לבירור השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים, נעמוד על המסגרת המשפטית הרלוונטית.

סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 מגדיר "עובד" כדלקמן: "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, 'בן משפחה' – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;"

הלכה היא כי קירבה משפחתית אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעביד. יחד עם זאת נקבע כי "כאשר הצדדים הם קרובי משפחה יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני ההיכר כגון: מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או 'סמלי' וכדו" (דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ' שרה כץ פד"ע 31).

כמו כן, נפסק כי יש לבחון אם מעשיו של בן המשפחה חרגו מ"עזרה משפחתית", שאם לא כן לא נקשרו יחסי עובד מעביד בין הצדדים (עב"ל 20034/98 המוסד לביטוח לאומי נ' שמואל הרצליך פד"ע לה 577).

הלכה היא כי נטל ההוכחה כי היחסים בין בני משפחה חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם (דב"ע לג/159-0 בטי מרקו נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ה 134).

מן הכלל אל הפרט 7. נקדים אחרית לראשית ונאמר, כי לאחר שנתנו דעתנו לחומר שהובא בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לבין בִּתָּהּ וחתנה. הרושם שהתקבל ממכלול הראיות שבאו בפני בית הדין הוא, כי התובעת טיפלה בנכדיה ולא ביצעה עבודה בעלת אופי וולונטרי בלבד.

להלן נבחן את טענות הנתבע ונפרט את הנימוקים להכרעתנו.

8. השאלה הראשונה העומדת בפנינו היא, האם יש לראות בתובעת כעצמאית אשר הייתה חייבת בתשלום דמי ביטוח בעד עצמה בהיותה – HOME WORKER, לפי פריט 2 לתוספת השניה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב –1972.

בפסק הדין בעניין אורלי יהלום (עב"ל 20105/96 אורלי יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603) נדון עניינה של המערערת שהועסקה על ידי אחותה כמטפלת של בנה, בביתה או בבית של אחותה ובמשך כל הזמן הזה טיפלה גם בבִּתָּהּ.

כב' השופטת ברק קבעה באשר לשאלה, האם מצב זה מחייב את ביטוחה כ"עצמאית" כדלקמן: " גם על-פי המבחנים המסורתיים הקפדנים של עובד, הדורשים מעובד להימצא במקום העבודה במשך כל הזמן, יש לראות במערערת כמי שעובדת… על אחת כמה וכמה נכון הדבר היום, בעידן ההגמשה (flexibilisation) של צורת העבודה, כאשר עובדים רבים עובדים בביתם. כאשר בוחנים אם עוסק הוא עובד או עובד עצמאי, יש להפעיל את הפרשנות הסבירה, באותה מידה שיש להפעילה בבחינת יחסי עובד-מעביד בכלל… המערערת אינה מטפלת בביתה במספר ילדים. היא טפלה רק בבתה ובבנה של לילך. אין להשוותה על-כן לעובדת עצמאית המטפלת בביתה בילדים". (הדגשות של המותב)

גם כב' הנשיא אדלר דחה את הטענה כי יש לראות במערערת כעצמאית וקבע כך: "לדידי, המערערת לא היתה עצמאית ולא ניהלה 'עסק זעיר'. במקרה דנן נעדרים הסממנים של ניהול עסק עצמאי, כגון קביעת זמן ואופי העבודה על-ידי הקבלן העצמאי, אפשרות להרוויח בגין יעילות וכו'".

במקרה בו עסקינן הוכח, כי התובעת טיפלה בנכדיה בבית שלה ורק לעיתים רחוקות הטיפול בנכדיה נעשה בבית של בִּתָּהּ. יחד עם זאת, אנו סבורים כי אין לראות בתובעת כ"עצמאית", כטענת הנתבע. התובעת לא ניהלה עסק עצמאי על כל המשמע מכך, לא טיפלה בילדים נוספים והעובדה שטיפלה בנכדיה בביתה אין בה כדי לבסס את טענת הנתבע כי יש לראות בה כ"עצמאית".

9. לא זו אף זו, אנו דוחים את טענת הנתבע, כי החתן של התובעת היה מעבידה ועל כן לא היה מקום להכיר בתובעת כעובדת, לפי ההגדרה המורחבת שבסעיף 1 לחוק, היות וחתן אינו נמנה בין "בני משפחה" לפי החוק. הנתבע טען טענה זו מן השפה אל החוץ תוך שהוא מתבסס על כך שהתובעת הצהירה בטופסי התביעה כי עבדה אצל חתנה. משאין חולק כי התובעת טיפלה בילדים של בִּתָּהּ וחתנה יש לראות בשניהם כמעסיקים במשותף של התובעת ואין כל נפקות לכך שבטופס התביעה שהוגש לביטוח הלאומי נרשם רק שמו של חתנה.

10. מכאן נפנה לשאלה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבני משפחתה. כאמור טוען הנתבע, כי לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד מאחר שלתובעת לא היו שעות עבודה קבועות, השכר לא שולם כל חודש באותו מועד ולא היה פיקוח על עבודתה. לאחר שנתנו דעתנו למכלול הראיות אנו קובעים כי היחסים בין התובעת לבני משפחתה חרגו מגדר עזרה משפחתית הדדית ולבשו אופי של יחסי עובד ומעביד. הוכח כי התובעת עבדה כמטפלת של נכדיה ועבודתה בוצעה במסגרת קבועה של 5 ימים בשבוע, החל מהשעה 08:00 ועד 14:00. לעיתים עבדה התובעת גם בימי שישי וגם מעבר לשעות העבודה הקבועות , אך אין בכך כדי לשלול קיומם של יחסי עובד-מעביד. כן חשוב לציין כי הנתבע לא כפר בטענה כי התובעת טיפלה בנכדיה (ס' 5 לסיכומים) ואף זנח בסיכומיו את טענתו, כי מעשיה של התובעת לא חרגו מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית. אשר על כן, אנו קובעים כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבני משפחתה. 11. גובה השכר לצורך חישוב הגמלה לטענת התובעת שולם לה שכר בסך 4,500 ₪ נטו. מנגד טען הנתבע, כי שכר עבודתה של התובעת, לצורך חישוב הגמלה אינו השכר שדווח עליו בטופס התביעה.

בעניין גובה השכר ששולם לתובעת מסר חתנה לחוקר מטעם הנתבע כך: "ש. אז מדוע היית צריך לגייס סכום כסף כל כך גבוה, מדוע לא גייסת סכום הרבה יותר סימלי, שיראה גם הגיוני לשכר המקובל בתחום הזה של טיפול. מדוע? ת. לא חיפשתי משהו סימלי, חיפשתי לעזור להם כמה שיותר, מאחר והם היו ועדיין במצב כלכלי קשה, ויש להם חובות גדולים, וכן אני עשיתי לעצמי חשבון בכמה אני יכול לעמוד וכמה תוכל לגייס, ואכן גייסתי כל חודש את רוב הכסף ששולם לה כשכר עבודה"

בעלה של התובעת העיד בפנינו, לעניין זה, כך: "החתן שלי ראה שאנחנו מתאים בלחץ כספי גדול, אז הוא אמר שהוא יעלה את המחיר לסכום גבוה יותר מאשר בשנים הקודמות" (עמ' 5 ש' 17-16)

ובהמשך עדותו אמר:

"ש. תוכל לספר לנו כיצד מימן החתן את המשכורת לאשתך. ת. זה היה בדרך כלל מזומן כל חודש, שאלתי אותו מאיפה כי זה קשה לו, הוא אמר שמרגיש לא נעים כי את הדירה קיבל מאיתנו, שאתם בחובות, הוא אמר שהוא מגלגל את זה דרך גמ"חים ומעשר, ומכל מיני אנשים שנותנים" (עמ' 5 ש' 27-25). (הדגשות של המותב)

הנה כי כן, הרושם שהתקבל מעדויות אלו הוא, שהחתן החליט לשלם לתובעת שכר גבוה, שאינו סביר לאור היקף עובדתה, מכיוון שמצבה הכלכלי לא היה טוב והוא רצה לסייע. למעשה הסכום ששולם לתובעת בכל חודש לא שולם רק עבור עבודתה כמטפלת אלא, הביא בחשבון גם סיוע כלכלי. לאור האמור אנו קובעים, כי אין לראות בכל התשלום ששולם לתובעת כ"שכר עבודה " ויש לחשב את דמי האבטלה לפי שכר המינימום, נכון לתקופת העסקתה ובהתאם להיקף משרתה של התובעת.

שכר המינימום עמד על סך היה 3,335.18 ₪ והתובעת עבדה בהיקף משרה של 69.5%. לפיכך, השכר של התובעת לצורך חישוב דמי האבטלה הוא 2,318 ₪.

12. סוף דבר א. התביעה מתקבלת.

ב. השכר לצורך חישוב דמי האבטלה הוא 2,318 ₪.

ג. הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום 21.9.08 בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אורנית אגסי 54678313-11835/06 מר ממליה, נציג ציבור אורנית אגסי, שופטת

011835/06בל 730 מיטל מלכה נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה