אברהם בלו נ' המוסד לביטוח לאומי

1. השאלה הדרושה להכרעתנו בהליך זה הינה האם יש להכיר בתביעת התובע מר אברהם בלו (להלן- התובע) להכרה במחלה בכפות ובאצבעות ידיו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה ולחילופין כמחלת מקצוע.

2. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בשאלות הרלבנטיות לתביעה.

3. ביום 5.5.11 מונה יפה דוד לשמש מומחה – יועץ רפואי (להלן- המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית. בשם לב להיקף התשתית העובדתית אשר הועברה למומחה הרפואי לא מצאנו לפרטה שנית.

4. השאלות אשר הועברו המומחה:

א. מהי המחלה ממנה סובל התובע?

ב. האם לדעת המומחה קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לרבות תקופת העבודה כמתואר בתשתית העובדתית שלעיל , לבין מחלתו?

ג. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית- האם מחלת התובע היא תוצאה של הליך תחלואתי או תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומות)- פגיעות זעירות וחוזרות שניתן לאתר בזמן ובמקום?

ד. ככל שהיו פגיעות זעירות וחוזרות – האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות חוזרות אשר במצטבר גרמו למחלה ממנה סובל התובע ?

ה. ככל שיקבע כי קיין קשר סיבתי כאמור- האם השפעת תנאי העבודה על הופעת המחלה הייתה פחותה בהרבה מגורמים אחרים?

5. ואלה תשובות המומחה, בהתאמה:

א. שינויים ניוונים (OSTEOARTHRITIS)במפרק הבין גלילי המקורב והמרוחק באצבעות הידיים דו צדדי.

ב. התשובה חיובית לאור העובדה כי לא ניתן לשלול קשר סיבתי בין עבודת התובע ובין מחלתו.

ג. מחלת התובע הינה שילוב של הליך תחלואי טבעי והליך של מיקרוטראומה.

ד. יש לראות במחלת התובע, באופן חלקי, תוצאה של פגיעות חוזרות אשר במצטבר גרמו למחלה ממנה סובל.

ה. השינויים הניוונים מהם סובל התובע הינו חלק מתהליך תחלואי טבעי בשילוב פגיעות חוזרות אשר במצטבר תרמו להופעת המחלה, ועובדה כי מר בלו סובל גם משינויים ניוונים דומים בפרק ירך ימין. הנני משייך הופעת המחלה מחציתה לתהליך תחלואי הטבעי ומחציתה של נזק מצטבר בגין עבודתו.

6. בסמוך לאחר קבלת חוות דעת המומחה הודיע הנתבע כי לאור חוות דעת הוא חוזר בו מדחיית התביעה ומכיר מחמת הספק בתביעת התובע כהחמרה של OSTEOARTHRITIS.

7. הודעת הנתבע הועברה לתגובת התובע, אשר לא מסכים להכרה בתביעה כהחמרה בלבד של מצבו, וביקש כי הועדה הרפואית תכריע בנושא. הוסיף התובע כי במידה והנתבע יעמוד על עמדתו מבוקש כי הצדדים יגישו סיכומים מטעמם. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

טענות התובע כעולה מסיכומיו:

8. הלכה פסוקה היא כי חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.

9. משקבע המומחה כי יש לקבל את תביעת התובע נוכח קשר סיבתי בין עבודתו לבין מצבו הרפואי, אף אם מדובר בהחמרה של מצב קיים על בית הדין לקבל את המלצת המומחה ולקבוע כי מדובר בפגיעה בעבודה.

10. יחד עם זאת יש לקבל את חוות דעתו רק לעניין קיום הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגיעה בידו, ואין לקבל את עמדת המומחה כי הופעת השינויים הניוונים קשורה אך במחצית לתנאי העבודה שכן עניינים אלה אינם בתחום סמכותו ומצויים במסכות הועדה הרפואית אשר תבדוק את התובע.

11. על בית הדין לקבוע כי תהליך המיקרוטראומה הוא אשר גשם לשינויים הניוונים וזאת על אחת כמה וכמה נוכח העובדה כי התובע מעולם לא התלונן על כאבים בידיו, טרם עבודתו כמלטש יהלומים כפי שנפסק בב"ל 4576/05עופר אילון- המל"ל מפי השופטת א. עציון כי "גם מיקרוטראומה יכולה לתרום לשינווים ניווניים"…

12. לאור האמור יש להכיר בתובע כנפגע עבודה על פי תורת המיקרוטראומה , וליתן הוראה מפורשת לוועדה הרפואית כי ככל שתחליט לנכות מחצית משיעור אחוזי הנכות שתקבע לתובע בגין מצב רפואי קודם, תשתית החלטתה על נתונים מוכחים של מצב קודם בהתאם לסעיף 120(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] , תשנ"ה- 1995 (להלן – החוק) .

13. משנקבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין מצבו של התובע , יש להגדיר את השינויים הניוונים בפרקי ידיו של התובע כפגיעה בעבודה.

14. שעה שהמומחה הרפואי אשר מונה ע"י בית הדין לא שלל קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הבעיה בידיו ושעה שאף הנתבע לא סתר את החזקה שבתקנה 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- ,1954 על בית הדין לקבוע כי חלה החזקה וכי תחלואי התובע בידיו הן תוצאה ישירה של תנאי עבודתו ומהווים מחלת מקצוע כאמור בתקנות.

15. על בית הדין לקבל את תביעת התובע ולהכיר בתובע כנפגע עבודה.

טענות הנתבע כעולה מסיכומיו:

16. יש לקבל את חוות הדעת לאור קביעת המומחה כי מדובר בהחמרה של מצב קודם כפי שטען התובע.

17. המומחה קובע באופן חד משמעי כי קיים במקרה זה קשר סיבתי עקב החמרת מצב.

18. לעניין משקלה של חוות דעת רפואית הניתנת על ידי מומחה מטעם בית הדין, נקבע לא אחת, כי בדרך כלל תשמש חוות הדעת את בית הדין בתחום שלבית הדין אין ולא יכול להיות ידע לגביו וזאת כל עוד לא עולה לכאורה כי חוות הדעת מושתתת על הנחה משפטית מוטעית.

19. בהתאם להלכה בית הדין ייתן משקל ראייתי רב לחוות דעת המוגשת על ידי מומחה מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים .

20. אין חולק כי קביעת אחוזי הנכות של התובע או הפחתת אחוזי נכות עקב מצב קודם , ככל שקיים, הינה בסמכותה הבלעדית של הועדה הרפואית על כן לא ברורה התנגדות התובע.

21. טענות התובע לעניין פסק דין עופר אילון נטענו בעלמא שכן באותו מקרה נקבע על ידי המומחה כי השינויים הניוונים נגרמו עקב העבודה , בשונה מהקביעה בענייננו בו נקבע באופן חד משמעי כי השינויים הניוונים נגרמו משילוב של תהליך תחלואה טבעי יחד עם פגיעות עקב העבודה.

דיון והכרעה:

22. המומחה קבע כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע ובין המחלה ממנה סובל הוא. עוד נקבע כי מחלת התובע הינה שילוב של הליך תחלואי טבעי והליך של מיקרוטרואמה. בנוסף קבע המומחה כי יש לראות במחלת התובע באופן חלקי תוצאה של פגיעות חוזרות אשר במצטבר גרמו למחלה ממנה סובל התובע וכן שיוך המחלה במחציתה לתהליך התחלואי ומחציתה לנזק המצטבר בגין עבודתו .

23. הצדדים אינם חלוקים כי משהמומחה קבע קיומו של קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין העבודה, אף אם מדובר בהליך של החמרה, יש להכיר במחלה כפגיעה בעבודה.

24. לטענת התובע המומחה אינו מוסמך לקבוע כי הופעת השינויים הניוונים קשורה אך במחצית לתנאי העבודה שכן עניינים אלה אינם בתחום סמכותו ומצויים בסמכות הועדה הרפואית אשר תבדוק את התובע. טענה זו אינה מקובלת עלינו. החלטת המומחה הינה קביעה שבתחום מומחיותו והינה פועל יוצא מהקביעה כי קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו, לשם כך ממש מונה המומחה.

לא זו אף זו ; המומחה אף נשאל ע"י בית הדין ונתבקש לחוות דעתו האם יש לראות במחלה תוצאה של אותן פגיעות וכן האם השפעת תנאי העבודה על הופעת המחלה היתה פחותה בהרבה מגורמים אחרים (סעיף 83 סיפא) כך שלא נהירות טענות התובע כי יש לקבל את חוות הדעת רק באשר לקביעת הקשר הסיבתי.

25. מכל מקום, ברי כי קביעת אחוזי נכות והפחתת אחוזי נכות בעקבות מצב קודם , ככל שקיים, הינן קביעות שבתחום סמכותה הבלעדית של הועדה הרפואית אשר התובע ייבדק בפניה בבא העת.

26. טענות בדבר אופן ניכוי מצב קודם ויישום סעיף 120(א) לחוק, הינן טענות הראויות להישמע בפני הועדה הרפואית ומכל מקום, במסגרת תביעה זו אין בית הדין מוסמך ליתן הנחיות הקשורות לפעולת הועדה הרפואית.

27. אשר למשקל חוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית הדין ,קבעה ההלכה הפסוקה

כדלקמן:

"…חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (עב"ל 345/06המוסד – מרדכי בוארון, לא פורסם; עב"ל 683/07לוי מצליח – המוסד, לא פורסם; עב"ל 797/06וליד סוויטי – המוסד, לא פורסם; עב"ל 1035/04דינה ביקל – המוסד, לא פורסם; עב"ל 615/07עלי סלאמה – המוסד, (לא פורסם); עב"ל 250/05יהודה לוין – המוסד, לא פורסם; עב"ל 615/08 ישראל גרינהיים – המוסד, לא פורסם; עב"ל 339/08מירב רשאני – המוסד, לא פורסם).

28. נוכח האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.

מחלת התובע בכפות ידיו ובאצבעות תוכר כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק.

29. לאור העובדה כי התובע הסכים עוד טרם הגשת הסיכומים לחזור מדחיית התביעה והתובע מטעמים השמורים עימו סירב, מצאנו מקום לחייב הנתבע בהוצאות בסך של 2,500 ₪ בלבד.

30. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"א, 21 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן