תאונת דרכים בהפסקת צהריים אצל הסבתא הוכרה כתאונת עבודה
מאת: עו"ד דוד סער
כידוע, על מנת שתאונה שעובר על עובד שיוצא ממקום עבודתו לכיוון ביתו או להפך, תיחשב לתאונת עבודה, עליו להוכיח כי עשה את מסלול נסיעתו או הליכתו הרגיל, וכי לא סטה מדרכו הקבועה לצורך עניין פרטי כלשהו (סעיף 81 (א) לחוק הביטוח הלאומי).
במקרה דנן, המדובר בעובד שיצא להפסקת צהריים ממקום עבודתו, במהלכה ביקש לסעוד בבית סבתו. לדאבון הלב, בדרכו לבית סבתו עבר הלה תאונת דרכים וביקש מהמוסד לביטוח לאומי שיכיר בתאונה זו כתאונת עבודה לכל דבר ועניין. ביטוח לאומי דחה את תביעתו של העובד, ומכאן נסללה דרכו להגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 25578-04-15).
במסגרת כתב תביעתו טען העובד, כי עיקר עבודתו היא מתן שירותי יעוץ ללקוחות חיצוניים, כלומר עבודה הנעשית מחוץ למשרד. כן טען כי בהתאם לתקנון החברה, לעובדים נתונה האפשרות לבחור את מקום ההסעדה. התובע לטענתו, נהג במשך כמה פעמים בשבוע לאכול בבית סבתו, כאשר הדבר היה בידיעת מעסיקתו.
ביטוח לאומי מנגד, טען כי העובד לא הוכיח שהיה בדרכו לבית סבתו וייתכן שהיה בדרכו לביתו לשם ביצוע סידורים שאינם קשורים לעבודתו.
ביה"ד קיבל את תביעתו של העובד, וקבע כי בהתאם לסעיף 80 (4) לחוק הביטוח הלאומי, רואים תאונה כתאונת עבודה גם אם ארעה למבוטח בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על 3 שעות. ביה"ד שוכנע במקרה דנן, כי התובע נוהג באופן שגרתי לסעוד בבית סבתו משך שעה וכי מנגד המל"ל לא הציג ראייה אחת לברכה, לפיה העובד התכוון שלא לשוב לעבודתו באותו היום.
ביה"ד לקח בחשבון אף את מקצועו של התובע, שהינו כאמור לעיל, מתן ייעוץ בבתי לקוחות, ומכאן הסיק, כי במקרים שכאלה המעסיק מסכים מראש לכל מקום סביר שייבחר העובד ליטול בו את הפסקת הצהריים מבלי שהדבר ייחשב לסטייה ע"פ הדין.