פתיחת תריס כתאונת עבודה

מאת: עו"ד דוד סער

 

המדובר בעובד עצמאי, אשר ניהל את מסחרו בדירת מגוריו ששימשה גם כמשרדו הפרטי. חלק מעבודתו (מגע עם ספקים) ביצע מחוץ לבית ואילו את עבודת הניירת ביצע בביתו. במועד התאונה הגיע המערער לביתו על מנת לעבוד, טרם התיישב פנה לתריס חדר המגורים כדי לפותחו ולאוורר את החדר בו שהה, אולם התריס התקלקל – המערער ניסה לסדרו ותוך כדי כך נפל לגינת ביתו מקומת דירתו שבקומה הרביעית.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו להכרה בתאונה כתאונת עבודה, הוגש ערעור לבית הדין האזורי שנדחה אף הוא, בטענה כי עצם פתיחת התריס אינה מהווה פעולה השייכת מהותית לעיסוקו כסוחר באבני שיש ואינה פעולה הנלווית לעיסוקו.

ויודגש – נטל ההוכחה, שהתאונה ארעה עקב ביצוע פעולה נלווית לעיסוק – מוטל תמיד על שכם הנפגע בתאונה. כמו כן, שעה שמדובר בתאונה שאירעה בין כותלי ביתו של עובד עצמאי, ישנה החמרה בדרישת ההוכחה בדבר קשר הדוק בין העיסוקים שבמהלכם אירעה התאונה לבין משלח היד, זאת מן הטעם הפשוט שבין כתלי הבית הפרטי, לא אחת מתערבבים התחומים זה בזה.

על אף הקשיים בהוכחת האלמנטים הנ"ל, בחר המערער שלא לוותר וערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, שם התהפכו היוצרות.

כב' השופטת נאור הסבירה בפסק דינה כי מתוקף הוראת סעיף 79 לחוק, בקרות תאונה צריך שיתקיימו בה שני יסודות הטעונים הוכחה והם: שהפעולה נעשתה לצורך עיסוקו במשלח ידו ('מבחן העקב'), בין שתראה בה פעולה השייכת מהותית לעיסוק עצמו ובין שתראה בה פעולה הנלווית לעיסוק, ושהתאונה ארעה במהלך העיסוק ('מבחן התוך כדי').

כשלשיטתה מבחנים אלו התקיימו במקרה דנן!

בניסיון לשכנע את מותב השופטים משליכה השופטת נאור את האירוע דנן, לסיטואציה בה מדובר בעובד שכיר, ולפיה הדעת נותנת, שאילו נכנס המערער, באותו יום, למשרדו והיה פונה לפתוח את התריס לצורך אוורור המשרד, בטרם ישב אל שולחן העבודה, היינו רואים בפעולתו זו כפעולה הקשורה לעבודה, פעולה הנעשית "עקב" העבודה.

לדידה פעולה זו נראית כפעולה מקדימה להתחלת העבודה. ככזו, הרי היא פעולה טבעית וסבירה המתבקשת מעצם הנסיבות, ויש לראותה כפעולה נלווית לעבודה וככרוכה בה, שהרי כל שביקש המערער הוא לפתוח החלון כדי לנשום אוויר צח בעת עבודתו.

הערעור מתקבל!

עב"ל 000104/99

דוד סער, עו"ד