דמי פגיעה לחייל משוחרר

מאת: עו"ד דוד סער

 

5.10.2011

חייל בקבע, אשר השתחרר מהשירות הצבאי, החל לעבוד כחודשיים לאחר השחרור בעבודה בשכר נמוך מאוד. החייל עבד כחודש, ובחודש הרביעי לאחר השחרור נפגע בעבודה (תאונת עבודה).

כיצד יחושב התגמול עבורו מהמוסד לביטוח לאומי, ובפרט דמי הפגיעה?

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ח-1995, נקבעה המסגרת הנורמטיבית המסדירה תשלום דמי פגיעה לעובד שנפגע בתאונה במהלך העבודה:

"97. (א) דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.

…

98. (א) שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 97, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים".

הסוגיה נדונה בחלקה, והוכרע בה כי לא ניתן לבחור את החודשים המתאימים למבוטח לשם חישוב דמי הפגיעה.

בעניין בחירת רבע שנה המתאים לתובע פסק בית הדין בב"ל 4213/06 שלמה מלכה נגד המוסד לביטוח לאומי, כי:

"אין בחוק או בתקנות הוראה המאפשרת "בחירת" רבע השנה המתאים לתובע לצורך חישוב בסיס השכר".

וכן, בעב"ל 335/09 שלמה נחמני נ. המל"ל:

"לא מצאנו יסוד לטענת המערער לפיה היה על פקיד התביעות לחשב את שכר העבודה הרגיל של המערער על פי חודשי עבודה "נבחרים", בהם עבד המערער באופן מלא יותר. לשון החוק והתקנות בעניין זה ברורה, ולפיה יש להתחשב ברבע השנה שקדמה באופן כרונולוגי ליום הראשון שבו מגיעים למבוטח דמי פגיעה, כפי שנעשה בעניינו של המערער".

אין כל פסיקה המייחדת את אוכלוסיית משרתי הקבע, ומשכך הרי שדין חייל משוחרר הינו כדין כל מבוטח, וחישוב דמי הפגיעה ייערך על בסיס הרבעון עובר לפגיעה.

דוד סער, עו"ד