מאת: עו"ד דוד סער
חשוב להבין שהחובה לשלם דמי ביטוח לאומי, הן לאזרחים והן לתושבי מדינת ישראל היא גורפת וכוללת! כל תושב ישראלי (גם אם אינו אזרח!), בן 18 שנה ומעלה, חייב בתשלום דמי הביטוח הלאומי, ונחשב למבוטח על ידו. ישנם אף אנשים החייבים בתשלומים חלקיים ומכוסים בחלק מענפי הביטוח הלאומי, אף שאינם עונים לקריטריונים הבסיסיים שהוזכרו, כמו עובדים זרים, שאינם תושבי ישראל, ועובדים ישראלים שטרם מלאו להם 18 שנים. חריגים שפטורים מתשלום כוללים שני מצבים בלבד: עקרת בית נשואה שבעלה מבוטח ומשלם את דמי הביטוח הלאומי, ועולה שהגיע לארץ ממדינה אחרת והפך לתושב ישראלי בהיותו בן יותר מ- 62 שנים. אנשים רבים אינם מודעים לחובת התשלום למוסד לביטוח לאומי החלה עליהם, וצוברים חובות. אולם, אי ידיעת החוק אינה פוטרת את האדם מקיומו.
כיצד מתבצע התשלום לביטוח הלאומי
העברת התשלום לביטוח לאומי במקרה של עובד שכיר, היה חובה של מעסיקו, שנדרש להפריש משכרו את הסכום המחויב. לעומת זאת, עובד עצמאי צריך לשלם את דמי הביטוח הלאומי על פי ההכנסות עליהן הוא מצהיר למוסד לביטוח לאומי בכוחות עצמו, או בתיווכו של יועץ מס או רואה חשבון ששכר את שירותיו. גם מי שאינו עובד, נדרש לשלם דמי ביטוח לאומי בשיעור מינימאלי שנקבע בחוק. עוד מחויבים בדיווח על הכנסותיהם ותשלום דמי ביטוח לאומי בהתאם לכך, מי שהכנסתם אינה נובעת מעבודה.
כיצד נצברים חובות לביטוח לאומי
חובות לביטוח לאומי, נצברים כתוצאה מאי תשלום דמי הביטוח במועדם. מעסיקים שלא העבירו את דמי הביטוח הלאומי עבור עובדיהם בזמן, וכן עובדים עצמאיים שפיגרו במועדי התשלום, חייבים על פי חוק לשלם קנסות והפרשי הצמדה. במקרים בהם עובד נמצא זכאי לקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, עשוי המעסיק להיתבע על ידי המוסד על מנת לכסות את הסכום המגיע למועסק שלו, בשל מקרה שאירע במהלך העבודה. פיגורים במועדי התשלום יכולים לקרות באופן שגוי, כתוצאה מאי ידיעת החוק או על רקע קשיים כלכליים.
איך ניתן למחוק או לסגור חובות לביטוח הלאומי
הביטוח הלאומי עשוי לוותר, במקרם מסוימים, על קנסות בגין פיגורים בתשלום, בכפוף להגשת בקשה המנומקת בעילות המצדיקות זאת. לצורך כך על המעסיק או העובד העצמאי להגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי, בצירוף נימוקים כבדי משקל ומסמכים התומכים בהם. מחיקתם של הקנסות מותנית בתשלום החוב. אלו כוללים מקרים כגון אדם שהיה בחו"ל ולא קיבל הודעות או התראות מהביטוח הלאומי על חובות שנצברו בשל אי תשלום במועד, עשוי לטעון שהפיגורים קרו בתום לב ושלא מדעת, ולקבל קיזוז של הצמדה או קנסות אשר התווספו לסכום החוב. אפשרות נוספת גלומה בהסדרי תשלום שונים, הכוללים פריסה לתשלומים באמצעות כרטיס אשראי, הוראת קבע בנקאית, המחאות, שוברי תשלום או ניכוי סכומי החוב על פי פריסה חודשית מקצבה המשולמת לבעל החוב על ידי המוסד לביטוח לאומי, כדוגמת קצבת ילדים. חשוב לציין שכל הסדרי התשלום מול הביטוח הלאומי כרוכים בריבית. בנוסף, במקרים מסוימים יימחק או יצומצם על ידי הביטוח הלאומי סכום החוב עצמו. אלו כוללים מצבים קונקרטיים, כדוגמת אדם שקיבל לאורך שנים בשל טעויות חישוב של הביטוח הלאומי סכומי גמלאות או קצבאות גבוהים מדיי, בלי שהיה מודע לכך, ואשר כתוצאה מהם נגרם לו חוב שהוא נדרש להחזיר.
הליכי פנייה לוועדה למחיקת חובות מטעם המוסד לביטוח לאומי והערעור על החלטותיה
את הפניה לוועדת מחיקת החובות מטעמו של המוסד לביטוח לאומי, יש להגיש בכתב, וזאת בניסוח עצמאי, היות ולא קיים טופס ייעודי לנושא זה. בהמשך להגשת הפניה, יזומן הפונה לדיון בפני הוועדה למחיקת חובות, שם יתבקש לפרוש את טיעוניו בפניה. לאחר הדיון בטיעוני הפונה ובטיעוני הנגד של המוסד לביטוח לאומי, תגיש הוועדה את החלטתה המנומקת. במקרה והפונה אינו שבע רצון מהחלטת הוועדה, יוכל להגיש עליה ערעור לבית הדין לעבודה. לאור החומרה הנהוגה בדיון בבקשות מעין אלו, מומלץ מאוד להסתייע בייצוג משפטי, על מנת להגדיל את סיכויי הפנייה להצליח.
לסיכום, אם יש לכם חוב לביטוח לאומי, ואתם מרגישים שקיימות עילות המצדיקות את מחיקתו או ביטול הקנסות וההצמדה עליו – פנו למשרד עורכי הדין דוד סער. עורכי הדין המקצועיים והמנוסים שלנו לדיני ביטוח לאומי, שבקיאים בנבכי התקנות של המוסד לביטוח לאומי, יידעו לייצג אתכם נאמנה בפני הוועדה למחיקת חובות ו/או בפני בית הדין לעבודה, על מנת לקדם את עניינכם ולהגיע לתוצאה שתצמצם למינימום את הסכום שתידרשו לשלם או אף תבטלו כליל.