יחד עם זאת, חשוב לא להרים ידיים ולא לומר נואש גם במקרים בהם מתקבלות החלטות כאלו, מאחר שניתן לערער עליהן בדרכים שונות, ולהביא לשינויין לטובה בלא מעט מקרים.
כדי לנהל את הליך הערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי באופן מוצלח ומיטבי, מומלץ מאד להיעזר בעו"ד שבקי בדיני הביטוח הלאומי בכלל, ובעל ניסיון רב בהגשת ערעורים על החלטותיו בפרט, ואשר מכיר היטב את כל הוראות החוק וההלכות שנקבעו בפסיקה בתחום דיני הביטוח הלאומי, על כל הפרטים והדקויות שלהם.
ככל שמדובר במקרה מורכב יותר מבחינה עובדתית ו/או משפטית, כך מומלץ יותר להיעזר בעו"ד שכזה. למעשה, הסתייעות בעו"ד שבקי ומנוסה בדיני ביטוח לאומי עשויה לעתים להכריע את הכף, ולהוות את הגורם שיבא לקבלת הערעור להבדיל מדחייתו.
איך מערערים על החלטות המוסד לביטוח לאומי?
מבחינה פרוצדוראלית, לכל החלטה של הביטוח הלאומי יש דרך ערעור משלה, בהתאם לגורם שקיבל את אותה החלטה, כגון פקיד התביעות של הביטוח הלאומי או אחת מהועדות הרפואיות שלו.
כפי שיוסבר ויפורט להלן, הדרך המרכזית והשכיחה ביותר לערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי הינה באמצעות הגשת ערעורים בפני גופים פנימיים של הביטוח הלאומי עצמו, כגון הוועדות הרפואיות לעררים, ועדת נכות (עררים), ועדת התביעות האזורית, והוועדה המייעצת.
במקרים מסויימים, ניתן לערער על החלטות המוסד לביטוח לאומי גם באמצעות הגשת תביעה נגדו בפני בית הדין לעבודה, אם כי זאת לגבי סוגיות משפטיות בלבד, להבדיל מסוגיות רפואיות.
מדובר, למשל, במקרים בהם ההחלטה ניתנה ללא נימוקים, או שהיא ניתנה בהסתמך על נימוקים לא רלוונטיים ושיקולים זרים, או שהיא ניתנה תוך התעלמות מטענות מהותיות של התובע, או תוך כדי ניגוד אינטרסים, וכיו"ב.
ערעור בפני גופי המוסד לביטוח לאומי
להלן פירוט דרכי הערעור על החלטות פקיד התביעות של הביטוח הלאומי והוועדות הרפואיות שלו.
ערעור על החלטות פקיד התביעות
(1) ערעור על החלטות לגבי אי כושר לעבוד
על החלטות פקיד התביעות לגבי אובדן הכושר לעבוד במסגרת תביעה לקבלת גמלת נכות כללית יש להגיש ערעור בפני ועדת נכות (עררים), וזאת תוך 60 יום מקבלת החלטת פקיד התביעות.
מדובר למשל בהחלטות לפיהן לא אבד לתובע הכושר לעבוד, או שהכושר שלו לעבוד אבד בפחות מ-50%, או שדרגת אי הכושר שלו אינה עולה על 74%.
ועדת נכות (עררים) מורכבת מ-2 או 3 מומחים במקצועות התעסוקה, השיקום, והרפואה.
על החלטת ועדת נכות (עררים) בנושא אי כושר ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה, תוך 60 יום מקבלת החלטתה, בסוגיות משפטיות בלבד.
(2) ערעור על החלטות לגבי רוב הקצבאות
על החלטות פקיד התביעות בתביעות לרוב הקצבאות והגמלות, למעט גמלת סיעוד וגמלת ניידות, ניתן להגיש בקשה לבדיקה מחודשת שלהן, בפני ועדת התביעות האזורית, וזאת תוך 6 חודשים ממועד קבלת ההחלטה של פקיד התביעות.
מדובר בתביעות לנכות כללית (למעט קביעת אי כושר לעבוד), ילד נכה, נכות מעבודה, דמי פגיעה, דמי תאונה, תלויים בנפגעי עבודה, שירותים מיוחדים, אבטלה, תשלום עבור שירות מילואים, קצבת ילדים, אימהות (כגון דמי לידה או גמלה לשמירת הריון), קצבת זקנה, קצבת אזרח ותיק, וקצבת שאירים.
חברי ועדת התביעות האזוריות הינם אנשי ציבור שמונו על ידי מועצת הביטוח הלאומי.
דיוני ועדות התביעה האזוריות מתקיימים בסניפי הביטוח הלאומי בתל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, פעם בחודש, ללא נוכחות הפונה, ויכולים לפנות אליהן אזרחים מכל הארץ.
יודגש כי ועדת התביעות איננה מוסמכת לשנות את החלטת פקיד התביעות, כי אם רק להמליץ לו לשקול מחדש את החלטתו, וזאת באופן שאינו מחייב אותו.
בנוסף, ניתן להגיש ערעור על ההחלטות בקצבאות והגמלאות הללו גם בפני בית הדין לעבודה, תוך 12 חודשים ממועד קבלת ההחלטה, בסוגיות משפטיות בלבד, כך שהפניה לועדת התביעות יכולה להוות שלב מקדים לפני הפניה לבית הדין לעבודה.
כלומר, הזכות להגיש ערעור על החלטת פקיד התביעות בנושאים אלו בפני בית הדין לעבודה נשמרת גם במקרה של פניה לוועדת התביעות. יחד עם זאת, עצם הפניה לוועדת התביעות איננו דוחה את המועד להגשת הערעור בפני בית הדין לעבודה, ועל כן יש להקפיד להגיש אותו במועד, ותוך 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה של פקיד התביעות, כאמור.
(3) ערעור על החלטות לגבי גמלת סיעוד
על החלטות פקיד התביעות לגבי דחיית תביעה לגמלת סיעוד או לגבי רמת התפקוד שנקבעה לתובע, יש לערער בפני הוועדה המייעצת, וזאת תוך 60 יום מקבלת החלטת פקיד התביעות.
הוועדה המייעצת מורכבת מרופא ואחות שאינם עובדי הביטוח הלאומי. במסגרת הדיון בבקשה, הועדה המייעצת תבדוק שוב את מצבו של התובע, ותייעץ לפקיד התביעות האם לשנות את החלטתו. רמת הזכאות של התובע יכולה רק לגדול או להישאר על כנה כתוצאה מהערעור, כך שבכל מקרה היא לא תופחת.
אם החלטת פקיד התביעות נותרה ללא שינוי, או אם הערעור מוגש על החלטה בעניין גמלת הסיעוד שאינה קשורה לרמת התפקוד של התובע, ניתן לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה, בסוגיות משפטיות בלבד.
בנוסף, מי שאושרה לו זכאות לגמלת סיעוד אך הוא איננו שבע רצון משירותי הסיעוד שנקבעו לו או מהחלטת המוסד לביטוח לאומי לגבי תשלום גמלת הסיעוד בכסף, רשאי להגיש השגה על כך בסניף שהוא משוייך אליו.
(4) ערעור על החלטות לגבי גמלת ניידות
על החלטות פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי לגבי קצבת הניידות יש לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה, תוך 12 חודשים ממועד קבלת ההחלטה, בסוגיות משפטיות בלבד.
ערעור על החלטות הוועדות הרפואיות
על כל אחת מהחלטות הוועדות הרפואיות השונות של המוסד לביטוח לאומי ניתן להגיש ערר בפני אחת הוועדות הרפואיות לעררים, וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה.
כיום קיימות ועדות רפואיות לעררים בתחומים הבאים:
נכות כללית, נכות מעבודה, ילד נכה, שירותים מיוחדים לנכים קשים, נפגעי פעולות איבה, ומס הכנסה.
הועדות הרפואיות לעררים כוללות שלושה רופאים מומחים שאינם עובדי הביטוח הלאומי.
גם על החלטות ועדות העררים הללו ניתן לערער, וזאת בפני בית הדין האזורי לעבודה, תוך 60 יום מקבלת החלטתה, בסוגיות משפטיות בלבד.
תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי בפני בית הדין לעבודה
כפי שצויין לעיל, ניתן לערער על החלטות מסויימות של גופי המוסד לביטוח לאומי, כגון החלטות ועדות העררים של המוסד או החלטות פקיד התביעות של המוסד, בפני בית הדין האזורי לעבודה, וזאת רק לגבי סוגיות משפטיות בלבד, להבדיל מסוגיות רפואיות, וזאת כפי שהוסבר לעיל.
את התביעה יש להגיש תוך 12 חודשים ממועד קבלת ההחלטה, למעט תביעה כנגד החלטה לגבי דמי מזונות, שאותה יש להגיש תוך 6 חודשים ממועד קבלת ההחלטה.
כיום קיימים בתי דין אזורים לעבודה בתל אביב (שבפועל עבר לבת ים), ירושלים, באר שבע, חיפה, ונוף הגליל.
על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה, ניתן לערער בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.
