מחלת מקצוע ותביעת הביטוח הלאומי

מאת:

ישנם מקרים בהם אדם חולה במחלה אשר משפיעה על חייו בצורה משמעותית. חלק מאותן השפעות נוגעות למעמדו כעובד שכיר או עצמאי ולשאלה האם בעקבות אותה מחלה שלקה הוא יוכל להמשיך ולעבוד?

במקרים של פציעות ומחלות שאינן מאפשרות לאדם להמשיך ולעסוק בעבודתו ואף בעבודות ומקצועות אחרים, אמור המוסד לביטוח לאומי לתת מענה, שיאפשר לכל אדם שחלה או נפצע, לקבל ביטחון כלכלי תוך מתן אפשרות להמשיך ולהתפרנס בכבוד.

במאמר זה נתייחס לנושא המוגדר והמוכר כ"מחלת מקצוע" וההליכים הנדרשים לצורך הגשת תביעה כזו לביטוח הלאומי.

מהי מחלת מקצוע?

מחלת מקצוע הינה מחלה שבה מבוטחים במוסד לביטוח לאומי חולים בה בעקבות עבודתם, אשר מופיעה ברשימת המחלות תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.

בתוך אותה רשימה ניתן למצוא מחלות עור, פגיעות ביכולת השמיעה, סרטן כתוצאה מהיחשפות לחומרים מסוכנים, בעיות שרירים ושלד, מחלות נשימה עקב חומרים רעילים ועוד.

מחלת מקצוע תיחשב ככזאת רק אם נגרמה באופן ישיר בשל חשיפת העובד לחומרים או לסביבה המוגדרים כחלק מתנאי עבודתו.

דוגמה לעובד שכזה, יהיה מי שנחשף במסגרת עבודתו לחומר אסבסט ובשל כך לקה עם הזמן בסרטן ריאות, ומכאן שהמוסד לביטוח לאומי יכיר כנפגע עבודה.

ההבדל בין מחלת מקצוע לתאונת עבודה

עורכי דין המתמחים בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי במקרים של פגיעה בעבודה של עובדים, מדגישים כי קיים הבדל שחשוב להכיר בין מחלת מקצוע לבין תאונת עבודה.

אופייה של תאונת עבודה, לעומת מקרים של מחלת מקצוע, היא בכך שמדובר באירוע פתאומי וחד-פעמי שקרה לעובד במסגרת עבודתו ובעקבותיה, כשכאן אנו כוללים כמובן מקרים בהם נפגע עובד בדרכו מביתו לעבודה ואף בדרכו מן העבודה לביתו.

מנגד, מחלת מקצוע הינה מחלה המנויה כחלק מרשימת מחלות מוגדרות בתקנות המוסד לביטוח לאומי, ורק אם אותו עובד לוקה באחת מאותן מחלות, כשלקות זו קרתה בשל עבודתו – במקרה כזה הנפגע זכאי לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

הבדח נוסף הואתאונת עבודה מתרחשת בדרך כלל בשל גורם חיצוני שפגע בגופו של העובד, כשמנגד מחלת מקצוע מתפתחת באופן הדרגתי בתוך גופו של העובד.

הוכחת מחלת המקצוע מול המוסד לביטוח לאומי

על מנת שהמבוטח ועורך דינו יוכלו להוכיח כי המחלה בה חלה המבוטח, נגרמה בשל עבודתו ומקצועו, יש להוכיח שלושה תנאים מצטברים, כשהתנאי הראשון הינו הימצאות מחלת המבוטח ברשימת המחלות של המוסד לביטוח לאומי.

התנאי השני שיש להוכיח הוא פריצת המחלה בזמן שבו גם הייתה מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע.

התנאי השלישי, והמורכב יותר ברמה המשפטית, הוא הוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה שנוצרה לבין אופי ותנאי עבודתו של המבוטח.

הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי

עורכי דין המייצגים מבוטח שחלה במחלת מקצוע, יפנו את אותו מבוטח לרוב לרופא תעסוקתי בקופת החולים בה הוא מבוטח.

במקרים ובהם הרופא התעסוקתי יגיע למסקנה כי אכן מדוב

במחלת מקצוע, יהיה זכאי המבוטח לטיפול רפואי ללא עלות כספית במשך תקופת השיקום וההתאוששות, כששימוש בהטבה זו, מצריכה את המבוטח במילוי טופס 250 שעליו נדרשת גם חתימת המעסיק.

בשלב הבא על המבוטח ועורך דינו להגיש למוסד לביטוח הלאומי טופס 211 – טופס תביעה לקבלת דמי פגיעה בשל פגיעת עבודה. לצד אותו טופס על המבוטח לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים הנוגעים למחלת העבודה שלו. הביטוח הלאומי בוחן את התביעה והמסמכים שצורפו לה, לעיתים שולח שאלונים למבוטח ולמקום העבודה, על מנת לברר לאילו חומרים נחשף העובד, מה התדירות, ועוד כיו"ב שאלות. במידה והביטוח הלאומי מכיר במחלת המקצוע כפגיעה בעבודה, עורך הדין ממלא לתובע טופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולאחר הגשת הטפסים, אמור המבוטח להיות מוזמן לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, כשבפגישה מול הוועדה יוכל המבוטח להציג טיעוניו ולפרט אודות התפתחות מחלת העבודה.

מדובר בשלב חשוב ומשמעותי שבו מכינים עורכי הדין את המבוטח והמסמכים על מנת לאפשר לוועדה להבין את הקשר הסיבתי בין המחלה לעבודתו של המבוטח וחשוב מאוד שעורך הדין ייצג את המבוטח בועדה עצמה על מנת להגדיל את סיכוייו לקבל קצבה חודשית, במקרה של קביעת נכות בשיעור 20% ומעלה.

להתייעצות עם עורך דין ביטוח לאומי מטעם משרד עו"ד דוד סער, השאירו לנו פנייה באתר או צרו עמנו קשר טלפוני.

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן