ביהמ"ש קבע, כי בטרם מציע המנהל המיוחד הצעות תשלום, עליו להתאים את התשלום החודשי לנסיבותיו האישיות של החייב שעומד לפניו. במקרה דנן, מבקש המנהל המיוחד לעשות שינוי קיצוני באופן תשלומי החייב, כך שבמקום תשלום חודשי בסך של 350 ₪, יצמח ההחזר לסך של 1,500 ₪ בחודש.
ביהמ"ש נימק את דחיית בקשת המנהל המיוחד בכך שזכותם של ילדים לקיום אנושי בכבוד, וזכות זו עומדת בפני עצמה. חובה עלינו, קובע ביהמ"ש, להעמיד את ילדי החייב על קרקע בה יצמחו ויגדלו לבוגרים יצרניים החיים חיי שוויון, ועל כן יש להקפיד שלא נמצא פוגעים בכבודם של האנשים הקטנים בגילם, כלשון ביהמ"ש.
כן פסק ביהמ"ש כי עניין להימנע ככל הניתן מיצירת פער בין ילדיהם של חייבים ובין חבריהם לכיתה ובמילים פשוטות, זכות הילדים לחיים בכבוד, גוברת על זכותם של נושי הוריהם.
ביהמ"ש דחה את בקשת המנהל המיוחד, וקבע כי בהמשך ההליך, יהא זה נכון לשחרר את בני הזוג ממלוא חובותיהם שקדמו למתן צו הכינוס ולהכריז עליהם כפושטי רגל לכל דבר ועניין.