כידוע סעיף 9 לפקודת מס הכנסה, מקנה פטור מתשלום מס, לאדם שנכותו היא בשיעור של 90% לפחות, ובהתאם לתקנות קביעת האחוזים במוסד לביטוח לאומי.
במקרה הנדון, העותר שהינו אדם חולה מאוד, פנה בהתאם לסעיף 9 לפקודה הנ"ל לוועדה רפואית מתאימה שתקבע את אחוזי נכותו. לאחר שנבדק, נקבע כי העותר אינו מגיע לדרגת הנכות המינימלית הנדרשת. העותר הגיש ערעור לוועדה הרפואית לעררים, אלא שגם היא סברה שאין מקום לערעורו של העותר, והערר שהגיש נדחה.
העותר לא השלים עם הבשורה, ועתר לבית משפט העליון בשבתו כבג"צ, כשבמסגרת עתירתו טען כי בשל פגמים שנפלו בהחלטת וועדת הערר, יש להורות על דיון מחדש בעררו בפני הרכב אחר.
המשיבה (נציג וועדות הערר) טענה מנגד, כי יש לדחות את העתירה מהסיבה כי לעותר עומד סעד חלופי, שכן בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון לעותר זכות ערעור על החלטת ועדת העררים לפני בית הדין האזורי לעבודה. אמנם בעבר, הדרך לערער על ועדת ערר הייתה דרך הבג"צ, אלא שכיום בעקבות הפסיקה העדכנית, שונתה הדרך, ולחולים עומדת האפשרות לפנות לבית הדין האזורי לעבודה, זאת בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי.
בג"צ קיבל את עמדת המשיבה ודחה את העתירה על הסף, בנימוק כי בג"צ אינו מפעיל בד"כ את סמכות הביקורת שבידיו, מקום שקיים בידי העותר סעד חלופי אפקטיבי. יחד עם זאת, המליץ בג"צ למחוקק להסדיר נושא זה בחקיקה בהירה יותר, שתהא ברורה גם לאזרח הפשוט.
דוד סער, עו"ד
