הארכת מועד להגשת ערר על החלטת וועדה רפואית מדרג ראשון

מאת:

2.8.2011

בבל' (ת"א) 2586/10 עופר רוקנשטיין נ' המוסד לביטוח לאומי מתאריך 12/05/11, דן בית הדין לעבודה בסמכותו להארכת מועד להגשת ערר על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון.

במקרה הנדון, נפגע המבוטח בתאונת דרכים, אשר הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי וועדה מדרג ראשון קבעה את נכותו בשיעור 19%. המבוטח הגיש ערר לאחר חמישה חודשים, אולם המוסד לביטוח לאומי דחה את הערר בשל האיחור בהגשתו, הגיש המבוטח ערעור לבית הדין לעבודה.

לטענת המבוטח, החלטת הוועדה מדרג ראשון, אינה משקפת את מצבו הרפואי עקב התאונה, ושלילת זכות הערעור תנציח עוול שנגרם לו ותגרום לפגיעה קשה בזכויותיו. לטענת המוסד לביטוח לאומי, תקנה 27(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956, קובעת כי יש להגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון בתוך 30 יום בלבד ואין למוסד לביטוח לאומי או לבית הדין סמכות להאריך את המועד.

בית הדין לעבודה דחה את טענת המוסד לביטוח לאומי בעניין זה וקבע, כי בפועל, המוסד לביטוח לאומי מפעיל שיקול דעת בקבלת ערר למרות איחור בהגשה ואף קבע הנחיות פנימיות לעניין זה המתירות קבלת ערר המוגש באיחור של עד 90 ימים.

התנהלות זו של המוסד לביטוח לאומי אינה מתיישבת עם הטענה כי אין לו סמכות להאריך את המועד להגשת ערעור.

בית הדין לעבודה ציין, כי התנהלות המוסד לביטוח לאומי, היא התנהלות ראויה ועליו להפעיל שיקול דעת ולבחון בכל מקרה לגופו, אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות קבלת ערר שהוגש באיחור. בית הדין לעבודה הוסיף, כיכפועל יוצא מכך שהמוסד מפעיל שיקול דעת, מוקנית לבית הדין לעבודה הסמכות להעביר ביקורת שיפוטית על החלטותיו, ולבחון אם המוסד לביטוח לאומי הפעיל את שיקול דעתו כראוי, בהתאם לנורמות של המשפט המנהלי – נורמות של תום לב , סבירות, הגינות וכיוצא באלו. יחד עם זאת, בית הדין לעבודה יתערב בהחלטת המוסד רק אם היא נגועה בחוסר סבירות קיצוני. בית הדין הבהיר,כי על מנת שבית הדין לעבודה יקבע כי החלטת המוסד לביטוח לאומי הנה לדחות את הערר, נגועה בחוסר סבירות קיצוני, אין די בכך שהמבוטח יצביע על סיכוי שדרגת הנכות שתקבע לו ועדה רפואית לעררים תהיה גבוהה יותר, שהרי תמיד, כאשר מבוטח לא הגיש את הערר במועד, קיים סיכוי שזכותו תיפגע, בשל כך שהוועדה הרפואית לעררים יכולה הייתה לקבוע לו דרגת נכות גבוהה יותר. נקבע כי על המבוטח להוכיח נסיבות מיוחדות, שיכולות להיות מצב שמנע ממנו להגיש ערר במועד או שהחלטת הוועדה מדרג ראשון גרמה לו עוול כזה, שאין זה סביר שלא לאפשר לו לערער עליה.

לגופו של עניין, קבע בית הדין לעבודה כי במקרה הנדון, המבוטח לא הוכיח נסיבות מיוחדות ולפיכך דחה את הערעור ללא צו להוצאות.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור