במדינת ישראל, אזרחים, אשר לרוע מזלם נקלעו למצב כלכלי קשה, אינם מסוגלים לעבוד למחייתם ואין להם הכנסה מספקת, זכאים בתנאים מסוימים לקבל קצבת "הבטחת הכנסה".
אולם, המוסד לביטוח לאומי אינו מאפשר לכל אחד הטוען למצב כלכלי קשה לקבל באופן אוטומטי, קצבה זו. לשם כך, על המבקש קצבה לעמוד במס' קריטריונים, כגון: הוכח כי אין לו כל הכנסה או שיש לו הכנסה זעומה ביותר, נרשם בלשכת התעסוקה ומחפש עבודה, אך לא נמצאה לו עבודה מתאימה ועוד ועוד.
אולם, כאשר המבקש מנסה "להתחכם" עם המוסד לביטוח לאומי, לעניין הכנסותיו, המוסד לביטוח לאומי, לא יאשר לו קצבת הבטחת הכנסה. כך ארע במקרה להלן:
התובעת, אישה מבוגרת, פנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבלת קצבת הבטחת הכנסה. המוסד לביטוח לאומי דחה את הבקשה, משום שהופקדו לחשבונה מידי חודש סכומי כסף גדולים.
התובעת עתרה לביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע בטענה כי הנה זכאית לקצבת הבטחת הכנסה היות והכספים האלה, הם כספים שבנה אשר מתגורר עמה, מעביר לה, כחלק מהשתתפותו בהוצאות הבית.
בהתאם לחומר הראיות אשר המציא המוסד לביטוח לאומי לבית הדין, עולה כי הבן כלל לא מתגורר עם התובעת ועל כן הכספים אשר הופקדו לחשבונה, הינם כספים המוגדרים "כהכנסה" ומשכך התובעת אינה עומדת בקריטריונים של הזכאים "להבטחת הכנסה". יחד עם זאת, ביה"ד דחה את גרסת המוסד לביטוח לאומי לפיה יש לראות את כל הסכום כהכנסה, החל מהשקל הראשון.
ראה פס"ד ב"ל (אזורי ב"ש) 52142-02-11 זויה נ' המוסד לביטוח לאומי
דוד סער, עו"ד ביטוח לאומי
